הגמרא בשבת י, ב אומרת שלעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, האם זה נאמר גם אם ישנה סיבה רצינית ואמיתית לשינוי, כגון: אם אחד הבנים הוא חכם, מוצלח, עשיר, וכדומה, באופן יוצא מהרגיל? וכן מדוע הגמ’ לומדת זאת דווקא מיחסו של יעקב לבניו, ולא ממקום יותר מוקדם בתורה- מיחסו של יצחק לבניו, מכך שיצחק אהב את עשו יותר מיעקב?

שלום רב, האיסור לשנות בנו בין הבנים הוא גם כשבן אחד הוא חכם יותר, שהרי חזל אומרים שיוסף היה חכם יותר ובכל אופן נאמר שאסור לשנות. תוכן השינוי הוא הזכרת המעמד המיוחד של אחד מהבנים. מותר לשבח בן על המעלות שיש בו אולם לא לשנותו באופן קבוע. הלימוד הוא מיעקב משום שממנו לומדים כיצד בונים משפחה. יעקב מלמד אותנו איך עובדים את ה' בדרך של בית. אצל יצחק אנו לא יכולים לדעת בדיוק מה היו החשבונות עם עשיו ויעקב. לא מצאנו גם שיצחק שינה את עשיו. יצחק רק התייחס אליו כבכור שעומד לירש אותו כממשיך. כל טוב