שלום וברכה! ידוע החילוק שבין הרמב"ם לריה"ל למשל בנוגע למקור האמונה בבורא עולם. בעוד שלפי הרמב"ם האמונה מתבססת על שכלו של האדם , ובאמצעות הוכחות לוגיות, בדיוק כפי שהגיע אברהם אבינו למסקנתו. אז הרי שלפי ריה"ל האמונה מתחייבת מהתגלות הבורא יתברך במעמד הר סיני אל מול עם שלם, ועל כן בהכרח אמיתות המעמד מביאה לאמונה במציאות הבורא יתברך. אך על פי ריה"ל ללא התגלות זאת אין סיבה מיוחדת להאמין במציאות הבורא או לחילופין אילו לא הייתה התגלות זו אל מול כל העם אלא רק כלפי אדם יחיד גם לא הייתה לנו סיבה להאמין לאותה התגלות וממילא לאמיתות הבורא. שאלתי היא בנוגע לקודם מתן תורה, הרי אחת משבע מצוות בני נוח הוא האיסור על ע"ז , מילא לפי הרמב"ם ברור למה לפני מתן תורה הם היו אסורים בע"ז וכיצד יכלו להגיע באמצעות שכלם למציאותו של הבורא אבל לפי ריה"ל כיצד אפשר לייצג תביעה כזאת כלפיהם { וכידוע דור אנוש נענש על שהתחילו בימיו לעבוד ע"ז} וכן גם אחרי מתן תורה אפשר לבוא בטענות רק כלפי ישראל , כי רק להם הייתה התגלות אלוקית המונית ומיוחדת, וכיצד נבוא בטענות לגוי אם הוא עובד ע"ז והרי לו אין מסורת של התגלות כפי שהייתה לבני ישראל אם כן כיצד נאסרה עליהם ע"ז

שלום וברכה, באשר לחלק השני של השאלה, אין כלל שאלה, היות וההתגלות היתה כך שהעולם כולו הזדעזע. מסופר במדרש שאומות העולם באו בבהלה לבלעם הרשע ושאלו אותו בזמן מתן התורה האם הקב"ה מביא שוב מבול לעולם, ובלעם הרגיע אותם שהקב"ה נותן תורה לעמו ישראל. מעבר לכך, הרי גם אנו לא ראינו בימינו את ההתגלות הזו (מלבד נשמותינו שהיו במעמד), ובכל אופן הדבר מהווה הוכחה לגבינו מפאת המסורת הברורה שעוברת במשך אלפי דורות. מסורת של עם שלם שראה משהו ומעביר אותה שונה מאוד ממסורת על אדם בודד שראה משהו ומעביר אותו, היות ודבר זה יכול להיות שקרי. על כך מבוססת הוכחתו של ריה"ל. אולם גם לגבי החלק הראשון של השאלה, צריך לומר שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, ונחלקו רק על הדבר העיקרי והיסודי יותר שממנו ניתן להגיע לאמונה בה', אולם לא באו לשלול האחד את דברי השני. הראי"ה קוק זצ"ל במאמרי הראי"ה (עמ' 70) מתייחס לאפשרויות השונות להגיע לאמונה בה' ואומר (ההוספות בסוגריים הן שלי): האמונה המופיעה מהעולם – האמונה הטבעית ההסתכלותית (עליה דיבר הרמב"ם) – והאמונה המופיעה מהתורה – האמונה הנסית המסורתית (עליה דיבר ריה"ל) – והאמונה התוכית המופיעה ממעמקי הנשמה (עליה מדבר הראי"ה קוק), מפנימיות החוש האמונהי בתהום עומקו, הם שלושה אורות גדולים, שכל אחד מהם יש לו תנאים מיוחדים ודורש תפקידים מיוחדים. בברכה הרב עזרא כהן