שלום כבוד הרב. ברצוני לשאול שאלה הקשורה לדרך החיים של אנשים בציבור הדתי, כידוע כיום ישנה תופעה מתרחבת של חבר’ה דתיים שיוצאים כסוג של בילוי לשתות בירה בפאבים (יש כשרים ויש שלא) וכיוצא בדברים האלו. בעקבות דיון עם חבר עלתה השאלה (החבר אמר שהוא לא רואה בעיה בזה, אולי רק משהו השקפתי בסגנון "אין מה לאדם דתי להסתובב שם," אבל לא איסור הלכתי טהור.), אז- אלו איסורים הלכתיים (אם אפשר מקורות) עובר אדם ההולך למקומות כאלו?

שלום רב, חכמים אסרו ללכת לתאטראות וכד'. ודאי שכל המקומות האלו הם נחשבים כמושב לצים ולא רק שאסור ללכת אליהם אלא זה מקומות שמוגדרים ככת לצים שלא מקבלים פני שכינה. כך לשון החיי אדם בכלל סג, יז: כתב הב"ח בשם ספר האשכול, השמר לך לראות קניגאות של עכו"ם, והוא הדין מחולתם או שום דבר שמחתם. ואם תשמע קול עכו"ם מחנגין ושמחים, האנח והצטער על חורבן ירושלים, והתפלל להקב"ה על זה. ועל זה נאמר "אל תשמח ישראל אל גיל כעמים". מלבד שיש בכל זה מושב ליצים ואפילו הוא של ישראל. ואמרו חז"ל במס' ע"ז (י"ח ע"ב), דרש ר"ש בן פזי, "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים", זה ההולך לטרטיאות ולקרקסיאות, פירש"י פלטין, וכל דבריהם כשהן נאספים לשחוק וללצון, "ובדרך חטאים לא עמד", זה שלא עמד בקנגיון, פירש"י צידת חיה ע"י כלבים, וכל מעשיהם לשם שחוק ושמחה. "ובמושב לצים לא ישב", שלא ישב בתחבולות, נ"ל דר"ל כמו שעושין שהוא מרקד על החבל וכן שאר מעשים שעושים ע"י תחבולות. מכל זה נשמע גודל האיסור שעושין האנשים ההולכים לבתי שחוק והיתול. ועיין שם בגמ' גודל האיסור של ליצנות. ובעו"ה אנשי דורנו אפי' הלומדים אינם נזהרים מזה ומדברים דברי ליצנות. ואין לו לאדם רק לדבר בד"ת או משא ומתן שהוא חייו, כמו שאמרו שם, שמא יאמר אדם הואיל ולא הלכתי לטרטיאות ולקרקסיאות אלך ואתגרה בשינה, ת"ל "ובתורתו יהגה יומם ולילה". ובשלחן ערוך ס' שז, יז מובא: מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, כגון ספר עמנואל, וכן ספרי מלחמות, אסור לקרות בהם בשבת; ואף בחול אסור משום מושב לצים (תהילים א, א), ועובר משום אל תפנו אל האלילים (ויקרא יט, ד) לא תפנו אל מדעתכם; ובדברי חשק, איכא תו משום מגרה יצר הרע; ומי שחיברן ומי שהעתיקן, וא"צ לומר המדפיסן, מחטיאים את הרבים. ושם במשנה ברורה ס"ק נט: משום מושב לצים - וכ"ש ההולך לטרטיאות וקרקסיאות [והם מיני שחוק כדאיתא בעבודת כוכבים דף י"ח] ושאר מיני תחבולות וגם בפורים אין מותר רק השחוק שעושים זכר לאחשורוש [מ"א] ובעו"ה כיום נעשה דבר זה כהפקר אצל איזה אנשים לילך לבית טרטיאות והכתוב צוח ואומר אל תשמח ישראל אל גיל וכו' וגם איכא בזה משום מגרי יצה"ר בנפשם ואחז"ל כל המתלוצץ נופל בגיהנם שנאמר וגו' ויסורין באין עליו שנאמר ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם [ע"ש בגמרא עוד]. כל טוב