כבוד הרב רציתי לשאול.... אז ככה- אני התגרשתי לפני 3 שבועות, אני אמא ל 2 ילדים מקסימים ובהריון שלישי מהגרוש שלי, שגר בניין לידי (שכן שלי) האם זה בסדר שהוא ניכנס לבית כל הזמן ליראות את הילדים? ובשבתות הוא עושה אתנו בבית את הסעודות. האם זה בסדר? ואם לא מה עליי לעשות? ואיך להגיד לו שזה לא בסדר??? אני ממש מבולבלת. אשמח לקבל תשובה ברורה ומדוייקת, בברכה ויום טוב

שלום וברכה, התחושות שלך שיש בעייתיות בהמשך הקרבה בינך לגרוש נכונות. מציאות הקרבה ביניכם, בבואו לביתך לעיתים תכופות ובהשתתפותו בסעודות שבת בביתך אינו תקין, עלייך להסביר לו שאת דורשת לשמור על יחס ראוי ונכון ביניכם כפי שהתורה מדריכה, צריך להקפיד על איסור ייחוד, וגם במצבים שאין איסור ייחוד, עליו למעט מאוד בכניסה לביתך, ולהימנע מלסעוד יחד עמך בסעודות שבת בביתך באופן קבוע. היחס ביניכם אמור להיות יחס של כבוד ושותפות בעזרה לילדים, אך לא של חברות. הסבירי לו שהדרישה לעמוד בהלכות התורה אינה נובעת מאיבה, אלא מתוך כבוד ויחס ראוי לאב לילדיך שאינו בעלך. ארחיב ואפרט העניין: התורה מדריכה אותנו שכלל האנשים והנשים לא יתקרבו אלו לאלו , אלא רק באופן המיוחד של קשר איש לאשתו, נכלל בזה מיני הרחקות כמו שלא לשאול בשלום אשה , שלא להקל ראש יחד , ואיסור ייחוד שהוא איסור לשהות יחד עם בן המין האחר אפילו במשך מספר דקות, כשאין אחרים באותו מקום, ילדים שהגיעו לגיל שמתביישים לעשות לידם דברים לא צנועים לידם מתירים את השהות יחד, (גיל חמש). כל זה ביחס לאיש ואשה שאינם קשורים זה לזה, אך בקשר בין איש ואשה שהתגרשו יש הקפדה יתירה להימנע מקרבה, ולכן אסרו על כל קשר מעבר לדברים המינימליים שנזקקים לעשות יחד, ולדוגמא אם יש לאיש חוב אצל האשה, הוא צריך לשלוח שליח לקחת את הממון ואסור לו לגשת לגבות הממון בעצמו . כמו כן אסרו על מגורים משותפים באותה חצר גם אם הם מקפידים שלא להגיע למצבים של ייחוד . היחס ביניכם אמור להיות יחס דומה לשל שני אנשים זרים, איש ואשה זרים אסורים לשוחח שיחות חברותיות סתמיות, וודאי שלא להקל ראש יחד, הדבר חשוב גם בשביל הילדים, שיגדלו מתוך וודאות במצב הקשר ביניכם, וידעו שאתם לא נשואים, יחד עם זה נכון לשמור על יחס של כבוד וקשר נכון ביחס לעזרה ושותפות בגידול הילדים. ישנה מחלוקת האם מותר לגרוש להיכנס לבית גרושתו (במצב שיש שם אחרים ואין בעיה של ייחוד) יש אוסרים ויש הפוסקים להתיר , אך גם הדעה המתירה מתייחסת למצבים בהם הוא נכנס ומתעסק עם אחרים ולא עם הגרושה שלו, ואלו המציאות שאת מתארת של כניסות תכופות, או ממושכות לסעודות שבת, אסורה לפי שתי הדעות . ולכן אם יש צורך בשביל הילדים אפשר להתיר סעודת שבת יחד עמו אך ורק כשיש מבוגר אחר סביב השולחן, ובאופן חד פעמי בלבד. תחושת הריחוק שצריך לפתח כלפי הגרוש, בדומה ליחס של איש ואשה זרים שאסורים לשוחח שיחות חברותיות סתמיות, וודאי שלא להקל ראש יחד, אינו סותר ייחס של כבוד כמו אל כל אדם אחר, ואדרבה נכון לשמור על קשר מכובד שהרי הוא אב הילדים שלך. שני ההתייחסויות הנזכרות, של ריחוק, ויחד עם זה כבוד הדדי, חשובים גם בשביל הילדים, שיגדלו מתוך וודאות במצב הקשר ביניכם ולא ישלו עצמם שאתם חברים, ויחד עם זאת יידעו שיש להם אב ואם שלוקחים אחריות על הגידול שלהם מתוך כבוד וקשר נכון. עליך להסביר לגרוש שלך שהתורה אוסרת על בני הזוג לשעבר לקיים מפגשים מקרבים, ואף אוסרת על כניסות תכופות או ארוכות לבית האשה, ובפרט כשיושבים יחד סביב שולחן סעודת שבת, ואם יש בזה צורך מצד הילדים אפשר להתיר באופן חד פעמי כשיש מבוגר נוסף סביב השולחן. ולכן תתכננו יחד אפשרויות מפגש שלו עם הילדים באופן שהוא לא ישהה בביתך, הסבירי לו שאת מכבדת אותו ורוצה לשמור על קשר מכובד, אך יחד עם זה עליכם לשמור על הגבולות הנכונים של הקשר ביניכם. בברכה, הרב מרדכי גרוס. מקורות הדברים: הרחקות בין איש לאשה שאינם נשואים: רמב"ם הלכות א"ב פרק כא, שו"ע אבה"ע כא, סעיף א. שלא לשאול בשלום אשה: קדושין ע ע"ב, שו"ע שם סעיף ב. איסור הקלת ראש עם אשה: פ"ב אבות, שו"ע שם סעיף א. דיני ייחוד: קדושין עא ע"ב. שו"ע שם סימן כב. אסרו לתבוע בעצמו חוב גרושתו: כתובות כח ע"א. שו"ע שם סימן קיט סעיף ח. דין מגורים משותפים בחצר של גרוש וגרושה אף ללא התייחדות: כתובות כז ע"ב. שו"ע שם סעיף ז, עפ"י הב"ש כשיטת הרמב"ם. האוסרים לגרוש להיכנס לבית גרושתו: ב"י וכן נקטו ט"ז ויש"ש. המתירם לגרוש להיכנס לבית גרושתו: תרוה"ד, משמעות הרמ"א, ח"מ שם. איסור לסעוד סעודות משותפות בבית גרושתו: שהרי גם תרוה"ד שהקל כתב שבאופן שמתעסקין יחד האיש וגרושתו או דנין זה עם זה אסור. יחס של כבוד לגרוש\גרושה: ממה שמצינו שמצווה לזון גרושתו יותר מסתם עני, רמ"א שם עפ"י הג' מימון.