האם עדיף להתפלל אחרי עלות השחר ולעשות מד"ס שמתחיל לפני זמן משיכיר ונגמר אחרי הנץ או לעשות מד"ס ולהתפלל אחריו?

אם יש אפשרות להתחיל את המד"ס לפני הזמן הראוי לתפילה, היינו בערך בעלות השחר, או מעט אח"כ, (כיום עד שעה חמש וחצי), עדיף שתעשה את המד"ס לפני התפילה, ותתכנן את התפילה באופן שתתפלל בותיקין. אם כבר הגיע זמן הראוי לתפילה לכתחילה, היינו בוותיקין, תקדים את התפילה. אמנם, אם הזמן הוא שתוכל להניח תפילין משיכיר (כחמישים דקות לפני הנץ), לכתחילה עדיף להתפלל לפני המד"ס, אבל אם תרצה תוכל לבחור לעשות קודם את המד"ס, מפני שיש דעות עד כמה התפילה לפני ותיקין היא בדיעבד. אם לאחר המד"ס אתה מזיע באופן שלא ראוי להתפלל, אזי תבחר להתפלל קודם. ועיין בפניני הלכה תפילה יב, ב-ג, מד"ס הוא במעמד ביניים, לא ממש עשיית צרכיו אבל גם לא פעולה קטנה, ויש שהקלו בו יותר ויש שהחמירו. ולגבי הזמנים עיין בפניני הלכה שם יא, ז.