לכבוד הרב עזריה אריאל שלום רב. ידוע לי שהרב מטיל בציציותיו תכלת מארגמון קהה קוצים כשיטת הראב"ד (2 חוטים). האם הרב יוכל לפרט ולהרחיב מדוע נכון לשים דווקא כשיטה זו, ולא כרמב"ם (חוט אחד)? תודה

לשואל, שלום! ניתן לנסח את המחלוקת באופן אחר, מפני ששמונת חוטי הציצית הם למעשה ארבעה חוטים כפולים, כך שניתן לומר שלדעת הראב"ד יש לצבוע חוט אחד שלם הנראה לבסוף כשניים ואילו לדעת הרמב"ם יש לצבוע חצי חוט מתוך הארבעה ואחר כך הוא נראה כחוט שלם מתוך השמונה. ניסוח זה של המחלוקת יבהיר את הראיות הבאות לשיטת הראב"ד: א. בספרי פרשת שלח פיסקא קטו: "שומע אני יעשה חוט אחד בפני עצמו? ת"ל 'גדילים'. מכמה גדילים אתה עושה? אין פחות משלשה, דברי בית הלל. בית שמאי אומרים: שלשה של צמר ורביעית של תכלת, והלכה כבית שמאי". הפשט ב"שלושה של צמר ורביעית של תכלת" שהחוט הרביעי כולו של תכלת, כשיטת הראב"ד. הגר"א הכריע כדעת הראב"ד מכח מדרש זה (אמנם יש שהבינו את הגר"א אחרת אך עיין במאמרו של הרב אליהו טבגר ב'ישורון' ז עמ' רנה-רנט). ב. שמעתי, ואיני זוכר ממי, ראיה מערובין צו ע"ב: "אמר רבי אלעזר: המוצא תכלת בשוק, לשונות - פסולות [שמא לא נצבעו לשם ציצית], חוטין - כשרין [שמן הסתם נצבעו לשם ציצית]. מאי שנא לשונות - דאמר: אדעתא דגלימא צבעינהו. חוטין נמי נימא אדעתא דגלימא טוינהו! - בשזורים. שזורים נמי, נימא: אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו! - במופסקין, דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי". אם כדעת הרמב"ם, שרק חצאי חוטים צבועים, מדוע הגמרא מעלה אפשרות שחוטים אלו שנמצאו לא נצבעו לשם ציצית? הרי צביעתם למחצה מוכיחה שנצבעו לשם ציצית! ג. דעת הראב"ד נתמכת מדברי הערוך (ערך תכלת): "בין תכלת שבה ללבן שבה - פירוש שיש בה ששה חוטין של צמר לבן ושני חוטין של צמר הצבועין בתכלת, ואחד מאותן שניים הוא שכורך על השבעה" וכו', ולבסוף כתב "זה פירוש רבנו חננאל", ונראה שכל דבריו לקוחים מפירוש ר"ח שהיה בידו לברכות ט ע"ב. יתכן שדברי ר"ח משקפים מסורת מהגאונים עוד מהזמן שהתכלת היתה מצויה ונהוגה בישראל. אודה על האמת שלא התעמקתי בסוגיה לברר את כל הראיות שהובאו לכאן ולכאן, והלכתי בשיטה זו גם על סמך הידיעה שזוהי הדעה המקובלת יותר בין הרבנים המטילים תכלת, וחשוב לי להדגיש זאת בתשובה שמתפרסמת לציבור כדי שלא ינתן לדבריי משקל מעבר למה שראוי להם. מכל מקום, ראיתי כעת את דברי האדמו"ר מרדזין בספרו 'פתיל תכלת' (פרט הששי, עמ' 97-108) המצדד בשיטת הרמב"ם ולענ"ד הראיות שהביא אינן מכריעות (ועל מה שכתב בדעת הגר"א עיין במאמר הנ"ל). אם יש בידך ראיות שלא כתב שנראות לך חשובות אשמח לקבלן.