שלום כבוד הרב. 1.אני אוהב לקלף תמיד את העור ואני לפעמים נכשל בזה בשבת, וחשבתי אולי בזמן שאנחנו עושים תוספת שבת בצאת השבת, אני יאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ויתנה ואם אני אכשל בחילול שבת אז שזה יחשב כאילו הוצאתי כבר את השבת ואם לא אכשל אז כאילו לא אמרתי כלום. האם זה טוב ונכון לעשות ? ואם אפשר לדעת מאיזה זמן אני יכול להגיד את זה ? 2.משפך להעברת משקים מכוס לבקבוק וכו’ זה מוקצה בשבת ?

1. אין לעשות כן. 2. המשפך אינו מוקצה. הרחבה לתשובה הראשונה: נראה שאין נכון לעשות כפי שהצעת, משלוש סיבות אשר שלושתן עומדות בפני עצמן: א) לא ברור שמועיל תנאי על אמירת "ברוך המבדיל". נחלקו הפוסקים האם אפשר להתנות כוונה, למשל: האם אדם יכול להתנות שהוא יוצא ידי חובה בנטילת לולב זה בתנאי שבהמשך היום לא יזדמן לידיו לולב יותר מהודר. 1) לדעת ה"עונג יום-טוב" (סימנים ב-ג) אי-אפשר להתנות כן, כי אפשר להתנות רק על רצון ולא על כוונה. כלומר: רצון ניתן להיות מוגבל בתנאי, שהרי אדם יכול לרצות דבר מסוים רק בהתקיימות תנאים מסויימים, למשל: אדם מעוניין לנסוע למקום מסוים, רק בתנאי שיש משם דרך חזרה. אך בשונה מ"רצון", ה"כוונה" היא מעשה, וכשם שאדם לא יכול לשחוט בהמה על תנאי שהרי לאחר השחיטה היא כבר שחוט – כך לא יכול לכוון על תנאי-שהרי הוא כבר כיוון. 2) אמנם השו"ע פסק דלא כעונג יו"ט, וכתב שאפשר להתנות על כוונה לצאת ידי חובת מצוות ספירת העומר (סימן תפט סעיף ג). הגרש"ז אויערבאך ביאר (שו"ת מנחת שלמה, א סימן פ) שהתשובה לעונג יו"ט תהיה שאכן לא ניתן להתנות כוונה, אך בכל קיום מצווה קיים גם מימד של כוונה וגם מימד של רצון-"רצון לעבוד את ה'", ובמימד הרצוני הזה ניתן ליצור תנאי שימנע את היציאה ידי חובת המצווה. לפי זה, נראה שאין אפשרות להתנות על אמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול", לכולי עלמא. כיוון שאמירה זו הינה הכרזה גרידא ולא קיום מצווה, על כן לא קיים כאן מימד של רצון ולא שייך ליצור כאן תנאי. ב) זמן צאת השבת המופיע בלוח השנה התקבל בכל העדות והחוגים, ואפילו קל שבקלים מקפיד עליו באדיקות. על כן, לא נכון להורות לכתחילה "לכרסם במעמדו". [בוודאי במקרה זה שבו ה"רווח" מהקדמת יציאת השבת אינו ברור כל כך: הרי ייתכן מאוד שתלישת העור תהיה מתוך אי תשומת לב והרי אתה כמתעסק שלפי פוסקים רבים אין בכך חילול שבת, בנוסף אם אתה תולש עור יבש הרי זהו איסור מדברי סופרים בלבד-וכיוון שמדובר על זמן שלאחר צאת הכוכבים הרי יש כאן "תרי דרבנן"]. ג) והעיקר: הרי על הרצון (הקיים אצל רבים...) לתלוש עור יש להתגבר מדי שבוע למשך כ-25 שעות, על כן המחשבה לצמצם את משך הזמן ב-10 דקות איננה הדרך לפתרון. אלא הדרך היא להשריש בלב את מעלת השבת וחובת הזהירות בשמירתה. בהצלחה! הרב עודד מילר כולל הלכה ישיבת בית אל