כבוד הרב שלום רב, שאלתי היא כזאת: אינני מבין איך זה יכול להיות שבת פרעה קראה למשה: "משה" ("כי מן המים משיתיהו") - ממתי בת פרעה יודעת עברית? בתודה, נ.ב: נולדתי בשמחת תורה כ"ב בתשרי ה’תשנ"ה - ואני תוהה האם זה אומר עליי משהו מבחינה קבלית וכו’...

לשואל שלום, לשאלת קריאת שמו של משה רבנו בשם עברי על ידי בת פרעה נדרש כבר רבי אברהם אבן עזרא לפני כשמונה מאות וחמישים שנה, וכתב: "שם משה מתורגם מלשון מצרים בלשון הקדש. ושמו בלשון מצרים היה מוניוס. וכך כתוב בספר 'עבודת האדמה' הנעתק מלשון מצרים אל לשון קדרים. גם ככה בספרי חכמי יון. אולי למדה בת פרעה לשונינו או שאלה". הסברים נוספים כתב החזקוני (שמות ב, י) לפני כשמונה מאות שנה, ואלו דבריו: "ותקרא שמו משה - כדברי רבותינו, שנתגיירה והיתה לומדת לשון הקודש, על שם הנס שנמשה מן המים להזכיר כי מן העברים הוא, ולכך אינו נזכר בכל התורה אלא על שם זה. דבר אחר: בת פרעה לא היתה יודעת לשון הקודש, אלא כך פשוטו של מקרא, ותקרא יוכבד את שמו משה, ותאמר לה בת פרעה: מהו לשון משה? והגידה היא לה, שהוא לשון המשכה, ואז אמרה בת פרעה: יפה קראתו כן, כי מן המים משיתהו". והמלבי"ם שם (לפני כמאה ושלושים שנה) כתב: "השגיח ה' שלא ישכח [משה את] עמו ומולדתו במה שקראה שמו משה, שמזכיר שמשתה אותו מן המים, וכבר כתב פילון היהודי בספר 'חיי משה' ששם משה מורכב מן 'מו', שהוא מים בלשון מצרי, כמו מוי בלשון ארמי, ומן 'שה', שהוא לשון הוצאה והמלטה בלשון מצרי, ושם זה מעיד על מקרה זה בין בלשון מצרי ובין בלשון עברי. וכן כתב היוסיפון בקדמוניות שלו (ספר ב, פרק ט). ועל ידי זה נחקק בלבו תמיד שהוא מזרע בני תמותה, וכן ידעו כל ישראל כי הוא יהודי". (ברוח זו כתב גם רבי דוד צבי הופמן בפירושו לספר שמות ב, י). בנוגע להערה בה סיימת: יום הולדתו של אדם הוא בודאי בעל משמעות עליונה, אך לא כל אדם ואף לא כל רב יודע נסתרות אלו. רק יחידי יחידים, טהורים וקדושים, רשאים להציץ לעולמות סודיים אלה. יתן ה' ונזכה לשמוח בשמחתה של תורה, להגות בה ולהבין את עומקה ורזיה. בברכה נאמנה