שלום הרב, מה הדין ’’רואה את האוויר’’ המופיע במשנה תורה, ספר שופטים, הלכות ממרים פרק ד, טז ? האם זה אומר שהבית של התפילין צריך להיות מגולה בזמן הברכה ? האם יש בעיה להחזיק בזמן הברכה את התפילין של היד נגד החזה ? תודה על תשובתכם

שלום וברכה א. בגמ' סנהדרין דף פט עמוד א אמר רבי זירא: בית חיצון שאינו רואה את האויר - פסול. רש"י מבאר:' שאינו רואה את האויר - כגון שהוסיף בית חמישי עליהם בצדו או דבר אחר'. כלומר שאם הבית החיצון מכוסה ולכן לא רואה את האויר,התפילין פסולות. נחלקו הדעות אם הפסול הוא רק כשהדביק את הכיסוי. [עיין בהרחבה] לגבי שימת קרטון ריבוע שמכסה את תפילין של יד: יש האוסרים ויש מקילים. אמנם ראוי שבעת הברכה התפילין יהיו מגולות ורק אח''כ אפשר להקל כמקילים להניח קרטון ריבוע זה כדי לשמור על הריבוע של התפילין. תפילין של ראש-טוב שיהיו גלויים [שו''ע כז,יא] . אמנם יש המעדיפים לכסותם [שערי תשובה שם ע''פ האר''י]. תפילין של יד-יש סוברים שאין להקפיד אם הם גלויים או מכוסים [רמ''א שם]. אמנם יש המצריכים שתפילין של יד יהיו מכוסות משום 'לך לאות ולא לאחרים לאות' [הלבוש. שערי תשובה ע''פ האר''י]. כשמכסים זאת בבגד או בטלית אין בכך את בעית 'בית חיצון שאינו רואה את האויר' שכן אין הכיסוי מהודק ולכן התפילין רואים את האויר שמתחת לכיסוי זה [משנה הלכות]. ב. כ''ש שמותר להחזיק התפילין כנגד החזה מקורות והרחבה יש שפסלו זאת רק אם דיבק: א. בית הבחירה למאירי מסכת סנהדרין דף פח עמוד ב 'שבשעה שהוסיף בית חמישי ודבקו מנע בית אחרון שבתפילין מראיית פני האויר ובית חיצון של תפילין שאינו רואה את האויר כגון שדבק בו בית חמישי או דבר אחר פסול ואף על פי שגדולי הפוסקים לא הביאוה הלכה היא וגדולי המחברים הביאוה כן בדיני הממרא': ב. רמב"ם הלכות ממרים פרק ד הלכה ג '...שיעשה בתחילה ארבעה בתים כהלכתן זה ויביא חמישית וידבק בחיצון, שהבית החיצון שאינו רואה את האויר תמיד פסול...'. שו"ת צמח צדק (לובאוויטש) אורח חיים סימן יא מבין ברמב''ם הנ''ל 'ודבריו מבוארים דמפרש מ"ש בגמ' ואייתי אחרינא ואנח גבייהו דהיינו שדבקו בחיצון וכמ"ש ג"כ לעיל בשם מהרש"א דאם לא דבקו אין שייך לפסול משום ביה"ח שאינו רואה את האויר כו'.'. ג. כך משמע מתוס' מנחות לה. וכך מסיק ממנו יבי''א ח''ח או''ח סימן ד וכן ציטט בשם שו"ת נודע בשערים ח"ב (חאו"ח סי' ב). ד. מהרש"א חידושי הלכות מסכת סנהדרין דף פח עמוד ב מבאר ברש''י 'ולמאי דמסיק נמי דמשום פסול בית חיצון שאינו רואה אויר נגעו בה אם הוסיף בית חמישי ולא דבק אותו לא הוה מקרי מפסיק את בית החיצון מלראות את האויר'. לעומתם יש שפסלו אף על תוספת שלא דבוקה: א. תשורת שי ח"א (סימן תקיג) לכתחילה יש לחוש לתירוץ האחרון של תוס' מנחות לה. שפסול אף ללא דיבוק [מובא ביבי''א הנ''ל].ונמשך אחריו בשו"ת ערוגת הבושם (חאו"ח סי' ז') ב. שו"ת צמח צדק (לובאוויטש) אורח חיים סימן יא 'ובמרדכי ה' תפילין בשם ר"י דכשתולה רצועה ע"ג תפלה של יד יש לחוש לפסול משום בית החיצון שאינו רואה את האויר. משמע דאע"ג דאינו מדובק יש לפסול. וזה לא כמ"ש מהרש"א בפי' ואית דאמר'. יבי''א ח''ח או''ח סימן ד מקל להניח ריבוע קרטון על תפילין של יד כי לא מודבק לתפילין וכן הגאונים סוברים שרק בתפילין של ראש ישנו צורך שבית החיצון יראה את האויר . אמנם לכתחילה ראוי בעת הברכה להסיר זאת משום חיבוב מצווה שתהיה כמתכונתה ללא כיסוי. אמנם בשו"ת משנה הלכות חלק ה סימן יא פסק כאותם שיטות המחמירות. אך ביאר שהאיסור דווקא בקרטון המהודק לבית. אמנם כשמכסים זאת בשרוול הבגד או בטלית,מותר שכן הם לא מהודקים אלא רואים את פני הבית מתחת לבגדו או טליתו. [בעניין כיסוי תפילין של יד וראש עיין עוד בילקו''י הלכ' ציצית ותפילין עמ' שפה-שפו בהערות שם וכן בעמ' שעט]. א''כ כ''ש שמותר להחזיק זאת בחזה שהרי הבית החיצון נראה לאויר החיצוני ולא רק שמתחת לבגד. בשורות טובות לכלל ישראל ובכללם לשואל