שלום כבוד הרב! רציתי לדעת מה מקורם של כל מנהגי סדר ט"ו בשבט השונים? מאיפה הם הגיעו, והאם יש באמת עניין לקיים אותם?

לשואל, שלום! המנהג להרבות באכילת פירות העץ בט"ו בשבט מוזכר כבר במגן אברהם (סי' קלא סקט"ז), "ונהגו לומר עליהם שירות ותשבחות" (רבי יעקב עמדין, סידור בית יעקב, ח"ב עמ' שעא). סדר ערוך לט"ו בשבט נדפס לראשונה בספר 'פרי עץ הדר' (סלוניקי תקי"ג), ובהקדמתו מוסבר עניין זה על פי הקבלה: אכילת האדם מתקנת את חטא אדם הראשון באכילת פירות נגד רצון ה', וכאן האדם בא בראש השנה לאילן ואוכל את הפירות בקדושה. להרחבה על מקורות המנהג ועניינו עיין במאמרים שונים בספר 'נטיעות הארץ' (מאת מכון התורה והארץ). גם למי שאינו נוהג בדרך כלל על פי מנהגים קבליים, יש מקום רב לערוך את סדר ט"ו בשבט, ולציין בו את שבחה של ארץ ישראל ופירותיה הקדושים (כדברי הב"ח באו"ח סי' רח: "קדושת הארץ, הנשפעת בה מקדושת הארץ העליונה, היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ"). יש בכך הכרת הטוב לקב"ה על ברכתו וגם חינוך לאהבת הארץ והקשר אליה. יחד עם זה, ראוי להדגיש גם את הלכות ט"ו בשבט ולהסביר, למשל, את סדר הפרשת תרומות ומעשרות ועניינם. מצער הדבר שט"ו בשבט נתפס ברבים כיום לנטיעות ואכילת פירות בלבד, ללא ידיעה ממשית על הלכותיו. המעיין באנצי' תלמודית ערך 'חמשה עשר בשבט' יעמוד על הפרופורציות הנכונות: שמונה עמודי הלכה, ממקורות חז"ל והראשונים, ושורות ספורות למנהגי היום, שאין להם מקור בדברי חז"ל.