שאל את הרב

  • הלכה
  • זמני התפילה והיום
קטגוריה משנית
שאלה
1) למשנה ברורה איך מחשבים שעות זמניות, מהזריחה ועד השקיעה או מעמוד השחר ועד צאת הכוכבים? 2) קראתי שזמן מנחה הוא עד 13 וחצי דקות לאחר שקיעה, האם הכוונה ל13 וחצי דקות רגילות או שמחושבות לפי שעה זמנית?
תשובה
לשואל, שלום! 1. במשנה ברורה הביא את המחלוקת ללא הכרעה מפורשת (סי' נח סק"ד וסי' רלג סק"ד), ונראה שהחמיר כשתי הדעות: ראה ביאור הלכה סי' מו ס"ט ד"ה ויוצא בזה, על הקדמת זמן קריאת שמע לפי חישובו של המגן אברהם, וכן סי' תמג סק"ח, ש"טוב להחמיר" כדעתו לגבי סוף זמן אכילת חמץ. לאידך גיסא עיין בשער הציון סי' רלג סק"י, על הקדמת תפילת מנחה לפי חישובו של הגר"א. אגב, מהמשנה ברורה ושער הציון שם ברור ש"צאת הכוכבים" הנדון לשיטת המגן אברהם הוא זמן רבנו תם, הרבה אחרי שקיעת השמש, ואכמ"ל. 2. לכתחילה בוודאי יש לסיים את התפילה עד השקיעה, וגם בדיעבד אין זה מוסכם שניתן להתפלל אחריה (עיין ביאור הגר"א סי' רסא ס"ב ושער הציון סי' רלג הנ"ל). השיטה המתירה מסתמכת על הסברה שמותר להתפלל מנחה גם בין השמשות עד צאת הכוכבים, והוא נמשך עד מהלך שלושת רבעי מיל מהשקיעה, ובהנחה שהילוך מיל הוא 18 דקות הרי זה יוצא 13.5 דקות (הרב עובדיה יוסף זצ"ל, יחווה דעת ח"ב סי' כב ויביע אומר ח"ז או"ח סי' לד). כיצד בדיוק לחשב אותן? זוהי שאלה קשה: מצד אחד, חז"ל הזכירו שיעור שלושת רבעי מיל ללא ציון עונה מסוימת ומקום מסוים, ולכאורה זהו שיעור אחיד בכל זמן ומקום. מצד שני, זוהי הגדרה מציאותית לזמן שמשקיעת החמה ועד הסתלקות האדמומית מן האופק (עיין שבת לד ע"ב), וזמן זה משתנה לפי המקום והעונה. אכן, הרב עובדיה בתשובותיו הנ"ל מציין שאלו דקות זמניות, כלומר, לפי דבריו בחורף הזמן מעט פחות משלוש עשרה וחצי דקות ואילו בקיץ מעט יותר ('הלכה ברורה' מאת הרב דוד יוסף, חלק יב עמ' עב), וכך גם בילקוט יוסף במקומות רבים (כגון סי' רלג ס"ד וסי' רצג ס"ב). אלא שבמציאות שיטה זו מעוררת קושי רב, מפני שהשינוי שמתרחש בעונות השנה בזמן ה"נשף" (זמן ההארה בתחילת היום וזמן ההחשכה בסופו) איננו מקביל לשינוי בזמן שמהזריחה עד השקיעה. זמן ה"נשף" בשיא הקיץ והחורף ארוך יותר מאשר בימי השוויון בניסן ובתשרי! לכן, מסתברת יותר הקביעה לפי 'שיטת המעלות', דהיינו לראות היכן נמצאת השמש בימי השויון 13.5 דקות אחרי השקיעה (3.65 מעלות מתחת לאופק - ראה בספר 'זמני ההלכה למעשה' עמ' 29), ולפי זה לקבוע את הזמן בכל מקום ובכל ימות השנה. זוהי שיטת החישוב בלוחות שבספר הנ"ל. למעשה בארץ ישראל ההפרשים קטנים: בשיא הקיץ והחורף זמן זה נמשך בערך רבע שעה אחרי השקיעה. כדי לדעת בדיוק עליך לראות בלוחות שחישבו כך, והאדם הפשוט אינו יכול לחשב רק על סמך ידיעתו על זמני הזריחה והשקיעה. מחלוקת זו נוגעת גם לזמן עלות השחר, שמחושב במהלך ארבעה מיל לפני הזריחה, ושם כמובן ההפרש בין השיטות משמעותי הרבה יותר.
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il