שלום נהגנו בביתנו כדעת הרב אויערבך והרב עובדיה יוסף וכמובא בספר שמירת שבת כהלכתה להתיר שינוי בשעון שבת רק כאשר ממשיכים מצב קיים. טעם הדבר לכאורה שיש כאן הסרת מונע ותו לא (יביע אומר). התעורר ויכוח בביתנו אם השינוי יכול להיעשות בכל עת או רק בעת שהמצב המסויים קיים. כלומר, אם כוונתי שעון שבת למזגן שידלק בין שתיים לארבע בצהרים, ואני רוצה להאריכו עד השעה שש בצהרים, האם עלי לחכות עד השעה שתיים שהמזגן יידלק ואז להאריך או שרשאי אני להאריך את השעון (מארבע לשש) אף בשעה שתים עשרה בשעה שהמזגן לא התחיל עדיין לעבוד. הסברה להתיר היא שאם סיבת ההיתר היא הסרת המונע ולא נעשית כאן מלאכה כלל (לשון הגרש"ז) מאי נפק"מ? נשמח לשמוע דעתכם? תודה

בס"ד שלום רב, לכאורה נראה שיש מקום להתיר לפי מה שכתב השש"כ (פ"יג , ס"כו) "מותר לכוון את שעון השבת בזמן שזרם החשמל מופסק גם כך שהזרם יופסק לאחר שיחובר מחדש מוקדם מכפי שהיה מכוון תחילה" נראה שאם מתיר לקרב את זמן הכיבוי בזמן שהחשמל מכובה לאחר שיודלק מכל שכן שיתיר לאחר את זמן הכיבוי בזמן שהחשמל מכובה לאחר שיודלק . אמנם באורחות שבת (ח"ג, פ"כט, ס"ט) כתב "פעמים שעשיית השינויים אינה מקרבת את זמן ההדלקה ואת זמן הכיבוי אלא מאחרת אותם ובאופן זה אין חשש מלאכה מצד עצם ההדלקה או הכיבוי רק ממשיך את המצב הקיים , ויש שכתבו בשם החזו"א שעצם השינוי בשעון נחשב כתיקון והרי זה אסור . ודע שאף הסוברים שאין בזה חשש מלאכה הורו שאין לעשות שינויים אלו אלא במקום צורך ודחק" ובהערה (כט) כתב "לענין מעשה הגרש"ז אויערבאך זצ"ל הורה לתלמידיו בישיבה שלא לעשות שינויים בשעון שבת אף באופן שהדבר מותר מן הדין פרט למקרים של צורך גדול". לגופו של ענין רואים שיש פוסקים שהתירו דבר זה אולם אף הפוסקים המתירים התירו רק בצורך גדול . בברכה, ‎‎‎ הרב עידן יוסף