בננו בן ה-7 הותקף ברה"ש ע"י כלב שהצליח להשתחרר ממקום קשירתו (הבעלים טוענים שקשרו את הכלב) לאחר שניקשר בערב רה"ש ובעליו נסעו לחג. הכלב שכמעט התנפל על אישה אחרת שעה קודם לאירוע, התנפל על בננו ונשך אותו בכל חלקי גופו במשך 7-10 דקות ולפחות ,גרם לו לחתכים ושיפשופים רבים, נאלצנו לקרוא לאמבולנס שפינה אותו לבית החולים, שם תפרו לו ב- 20 מקומות, כולל ראש, פנים, ישבן ורגליים, כמו כן, הוא נזקק לחיסונים שטיפות השיפשופים ולקבלת משכחי כאבים עקב הפציעות הרבות. הילד אושפז ל- 3 ימים בהשגחת אביו וגם לאחר שחרורו נאלץ האב להישאר עם הילד ולטפל בו בבית (האם אחרי ניתוח חירום קיסרי), הימים הבאים היו עמוסים סביב הטיפול בו ורק לאחר 10 ימים הוא יכל לצאת מהבית. בתקופה שלאחר מכן הוא התחיל לפתח פחדים, כמו, פחד מחושך, דמיונות על הכלב, חלומות, לחץ מנביחות כלב, פחד ללכת לבד ועוד. לילד יש גם צלקות בעיקר במקומות התפירה. לגבי הכלב- הכלב כבר תקף בעבר אך זה נגמר בטוב יחסית וכן הכלב נקשר באופן קבוע ללא שיחרורו וברה"ש הוא הושאר 3 ימים ללא השגחה, יתכן שהמים נגמרו לו או שמישהו שיחרר את הכלב. שאלתנו: האם לתבוע את בעלי הכלב בבית משפט על מתן פיצויים לטיפול בבננו או לנסות להגיע איתו להסדר? ואם פונים לבית המשפט, האם יש להעדיף בית דין או ללכת לבית משפט רגיל? לתשובה אודה

נושא זה של נשיכת כלב הינו מורכב ואנסה בכמה שורות להעלות בקצרה קווים מנחים בנושא. א. בגמרא ובפוסקים היזק זה של נשיכה, כנזקי ממונו של האדם, מוגדר כנזק המכונה "קרן" (עיין בטור ושולחן ערוך חושן משפט סימן שפ"ט) ב. נזק של קרן הינו נזק שאינו מדרך ההתנהגות הרגילה של הבהמה, בניגוד להיזק "רגל" ו"שן" שהם דברים רגילים שהבהמה עושה ועל ידי כך יכולה להזיק ממון של אחרים. כך הוגדר גם בשולחן ערוך (שפ"ט סעיף ה): "והמשנה ועשה מעשה שאין דרך כל מינו לעשותו כן תמיד כגון שנשך או נגח.." ג. בזמן הזה, שאין לנו דיינים סמוכים רב מפי רב ממשה רבנו ע"ה, אנו דנים בדיני תורה מכח של שליחות של הדיינים הסמוכים שהיו לנו בעבר. ד. חכמים קבעו שב"שליחות" זו אנו דנים (בדרך כלל) רק דברים המצויים ושיש בהם הפסד (חסרון כיס) ולכן כעקרון אין דנים בנזקי "קרן" (טור ושולחן ערוך חושן משפט סימן א סעיף א-ג) ה. לאור זאת, נראה לכאורה שבתי הדין לא דנים בזמן הזה נזקים שנגרמו לאדם מכח נשיכות של כלבים. ו. במדינת ישראל נהוגים מספר חוקים בנושא החזקת כלבים ופיצוי על נזקים שנגרמו מהם. ישנם חוקים המורים על אופן התנהגות המותר בהחזקת הכלב, החל מחובת הרישוי המחייבת לעשות רשיון להחזקת כלב, לכל כלב מעל 3 חודשים. בחיוב החזקת הכלבים באופן שאינו מסכן את האחרים, וכלה בעונשי מאסר או חיוב כספי בתמורתם למי שאינו נוהג באופן זה. (ועיין בחוק להסדרת הפיקוח על הכלבים). כמו כן, במדינת ישראל נוהגת "פקודת הנזיקין" עוד מימי השלטון התורכי ובהמשכו השלטון הבריטי , המחייבת את בעל הכלב הנושך לפצות בפיצוי כספי את הניזוק (האדם שננשך). ז. בבתי הדין לממונות נהוגות כיום כמה גישות ביחס לדיונים על פי החוק הנהוג במדינת ישראל, יש הרואים בו כמחייב מכח "דינא דמלכותא". ויש המחייבים בו מכח "שבעת טובי העיר" (חושן משפט סימן ב) ח. אמנם, בנושא זה ניתן לדון מכח דרך נוספת, וזאת שכל המקבל רשיון מגוף כל שהוא חייב לנהוג על פי כל התנאים שהתנה נותן הרשיון. למשל, קבלן שרוצה להיות רשום כקבלן רשמי במדינה או בעל עסק המקבל רשיון עסק, בעצם קבלתו של הרשיון הוא מקבל על עצמו לנהוג לפי כל התנאים שהתנה נותן הרשיון, ודבר זה מחייב אותו גם בתשלומים או בפיצויים שאם היינו דנים אותם על פי דין תורה לא היינו מחייבים אותו בהם אך מכח הכלל של "בדבר שבממון תנאו קיים" האדם מכניס את עצמו למערכת חיובים אחרת לפי הסכמות בני האדם. לכן נראה, שכל מי שקיבל רשיון להחזקת כלב, ניתן לדון בו בדיני החזקת הכלבים ובפיצוי הנזיקין שנגרמו על ידם כפי החוק והמנהג הנהוג כיום במדינת ישראל. כך גם קיבלתי ממורי הדיין, הרה"ג אברהם יצחק כלאב שליט"א אב"ד ירושלים. למעשה - כמו בכל דיני ממונות יש לגשת תחילה לבית דין לממונות ולתבוע את מי שהזיק לך במידה והוא יסרב לידון שם בית הדין אמור לתת אישור לתבוע אותו בערכאות אחרות . כמובן - אם אתם יכולים להגיע איתו להסדר שיהיה מקובל עליכם הדבר תמיד עדיף שהרי פסקו חכמים שפשרה עדיפה וגדול השלום.