שלום וברכה מצאתי במקום המיועד לזריקה (אם איני טועה) ספרים של הפרשנות הנ"ל- קסוטו. עוד מצאתי ספרים של דעת מקרא. רציתי לשאול האם אוכל למכור אותם לחנות לספרים משומשים ולהשתמש בזיכוי לרכישת ספרי חול? בדעת מקרא כנראה לא אלמד וקסוטו כבר יש לי בברכה על פעלכם

שלום וברכה, מותר לך למכור הספרים שמצאת ולהשתמש בזיכוי שלהם למה שתרצה. בפירוט הדברים, נחלק התשובה לשני חלקים: א. האם מותר למכור ספרי קודש. ב. האם מותר להשתמש בדמי ספרים שנמכרו לענייני חול. א. מכירת ספרי קודש השו"ע ביו"ד סימן רע סעיף ב פוסק שכיום שרגילים ללמוד מספרים, יש מצוה לכתוב חומשי תורה, משנה, גמרא ופירושיהן. וממילא אסור למכור ספרי קודש אלו. ומותר למכור אותם רק כדי ללמוד תורה או לישא אשה. אמנם המג"א באו"ח סי' קנג סס"ק כג כותב בדרך אפשר שדברי השו"ע מוסבים רק על מקרה שהאדם הקדיש ספריו לבית מדרש. עוד יש לצמצם האיסור למכור ספרי קודש לציור שיש לו רק עותק אחד של הספר בבית. אך אם יש לו שני עותקים, אין איסור. שהרי טעם האיסור למכור הספר תלוי במצווה לכתוב אותו, והטעם לכתוב אותו הוא מדרבנן כדי שילמדו בו תורה. (וכדברי הפת"ש ביו"ד רע) ואם כן אם יש לו עותק נוסף, ילמד בו, ואין מצווה מחייבת בעותק הנוסף. עוד נראה לומר שהאיסור קיים רק ביחס לספרי המפרשים הבסיסיים על התנ"ך משנה וגמרא. ולא לכל מפרש, באופן שאין לבו חפץ בו. וממילא בפירוש כדעת מקרא, כשבכל מקרה בעל הספר לא מתכנן ללמוד בו, אין איסור למכור אותו. ב. שימוש בדמי ספרים שנמכרו השו"ע ביו"ד סימן רפב סעיף יח. ובאו"ח יסמן קנג סעף י. מביא מחלוקת האם מותר ליחיד להשתמש בדמים שקיבל עבור מכירת ספר תורה שלו או המשמשים של הספר. וכתבו האחרונים (מוזכרים במ"ב קנג ס"ק סב) שאפילו בספר תורה אם קנאה מראש כדי למכור אותה, או קבלה בחוב. לכו"ע מותר להשתמש בדמיה למה שירצה. ואם כן אם מצאה בגניזה יכול להשתמש בדמיה למה שירצה. בברכה, הרב מרדכי גרוס.