בשבת האחרונה אירע מקרה בביתי שעורר אותי למספר שאלות. חבר שלי הפעיל בטעות מערכה שאיבת אבק מרכזית, זו מערכת שעושה רעש רב ולהשאיר את המערכת דולקת כל השבת יגרום צער רב.(ואולי אף נזק למערכת) לכבות מערכת כזאת זה איסור דרבנן ולכן היה לי ברור שניתן לבקש מגוי שיעשה זאת.(שבות דשבות לצורך גדול) הבנתי גם שלדעת רוב הפוסקים היה אפשר שאני או החבר נכבה את המערכת בשינוי. (כי זה גם שבות דשבות, אך בלי אמירה לגוי) השאלה שלי היא כזו: האם זה בסדר שחבר שלי כיבה את המערכת ללא שינוי? חבר שלי התבייש נורא, זה היה באמצע הלילה והוא לא רצה להעיר את אנשי הבית. הרי מצינו שחז"ל התירו שבות משום כבוד הבריות. מדוע נראה שהפוסקים היום פחות משתמשים בטענה ששבות מותרת מפני כבוד הבריות? והאם במקרה הנ"ל אכן היה אפשר לומר זאת? תודה רבה הרב!

לשואל, שלום! שבות דשבות הותר באמירה לנכרי, כשיש צורך מצווה או הפסד גדול או צער. לרוב ככל הפוסקים היתר זה נאמר רק באמירה לנכרי ולא בשבות דשבות ע"י ישראל. ידוע לי שיש רבנים בימינו שמתירים זאת, אבל האיסור מפורש בדברי הרמב"ן שבת קלד ע"ב: "מידי דהוה אאיזמל שאין מביאין אותו דרך שער בשינוי ואפילו במבוי שאינו משותף". הרי שאפילו בצירוף של רשויות דרבנן ושינוי לא התיר לצורך מצווה חשובה של ברית מילה, וכן בעוד ראשונים שם. אעפ"כ אני מסכים שבשינוי היה אפשר להתיר, מאחר שמצינו שהתירו שבות בשינוי כשיש צער גדול (כתובות ס ע"א), וראה בהרחבה במאמרו של אחי הרב שמואל אריאל ב'תחומין' לא. באשר לשיקול של כבוד הבריות, יש להשתמש בו במשורה ובמקרים קיצוניים, בתקלות שונות ולא כהיתרים קבועים (עיין נודע ביהודה מהדו"ק או"ח סי' לה). אם הבנתי נכון הסיפור שלך הוא על אורח, ומסתבר שבאמת זוהי בושה גדולה עבורו להעיר את מארחיו באמצע הלילה ולהפריע לשינתם, כך שהשיקול מוצדק. אעפ"כ, לכתחילה היה עליו להעדיף לעשות זאת בשינוי.