שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • רב ותלמיד
קטגוריה משנית
שאלה
כיום חלק מהאנשים הולכים לפי רב אישי, ולכל רב ( לפי מה שאני רואה) דעה אחרת. אם כך, זה נוגד את האיסור שיהיו תורות רבות בעם ישראל. האם הרבנים שפוסקים הלכות שונות חייבים בעונש על כך? מדוע?
תשובה
לשואלת, שלום! פתחת סוגיה רחבה מאוד ואענה בקווים כלליים. 1. לא מדויק לומר שלכל רב יש דעה אחרת. מטבע הדברים חילוקי הדעות בולטים לעין יותר מן ההסכמות, אבל כשתבדקי תמצאי שרב המשותף על השנוי במחלוקת. 2. המצב בימינו איננו אידיאלי על פי ההלכה. התורה שואפת להקמת סנהדרין שתהיה בית דין מרכזי לכלל ישראל, וכל הרבנים יהיו כפופים להוראותיה (בדומה למערכת המשפט של המדינה, שיש בה היררכיה בין הערכאות השונות וכולן כפופות לבית המשפט העליון). על כך ראי: ספר דברים פרק יז פסוקים ח-יג; בגמרא בסנהדרין פח ע"ב: "מתחילה לא היו מרבין מחלוקת בישראל, אלא בית דין של שבעים ואחד יושבין בלשכת הגזית... משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן - רבו מחלוקת בישראל, ונעשית תורה כשתי תורות"; רמב"ם, הלכות ממרים פרק א וגם בהקדמתו למשנה תורה. על האפשרות להקים סנהדרין בימינו השתברו קולמוסים, ואין כאן המקום להאריך. 3. יחד עם זה, בלית ברירה ובהעדר סמכות תורנית מרכזית ומוסכמת לפי שעה, מותר לרבנים מוסמכים לפסוק אחרת זה מזה, כל אחד על פי הבנתו בסוגיות הגמרא והפוסקים ועל פי מה שקיבל מרבותיו. אך צריך למנוע מצב שבקהילה מסוימת מתעוררת מחלוקת, חלקם נוהגים כרב פלוני וחלקם כרב אלמוני, וזהו איסור "לא תתגודדו". דיון על כך בסוגיית התלמוד ביבמות יד ע"א: הגמרא שם דנה על הפיצול של בית שמאי ובית הלל, ואומרת שהדבר היה תקין מבחינה הלכתית, מאחר שהדבר היה בשתי קהילות, למרות שעל פיצול זה עצמו אומרת הגמרא בסנהדרין הנ"ל שהוא נזק רוחני גדול. הוי אומר: זהו מצב בעייתי, אך בדיעבד ובלית ברירה הוא תקין הלכתית.
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il