האם הלכתית באמת מותר להתגייס לצבא שלא נוהג ע"פ תורתנו הקדושה ויש בו בעיות חמורות של צניעות ו"מוסריות" במלחמה שנוגעת בפיקוח נפש ממש של החיילים וכן האין זה נחשב שותפות וסיוע לדבר עבירה כשהצבא משמש ככלי לגירוש יהודים וכו’ אבקש מהרב שאם אינו רוצה לענות את דעתו המלאה בגלל פרסום השאלה שיענה לי אישית. תודה

השירות בצבא ככלל חוץ מהדברים השליליים הנעשים שם, הוא דבר חשוב, הצבא שומר על המדינה שצבאות אויבי ישראל לא יכנסו ויפגעו ח"ו, ומאבטח את היישובים. וזהו וודאי הצלה מפיקוח נפש. יש דברים שהם עבירה על התורה ואסור לעשותם, גם על פי כללי הצבא אין לכוף חייל לעבור על דתו, למשל אסור למפקד לתת פקודה לחייל להתגלח בשבת משום שבמוצאי שבת יש מסדר, וכמו כן פקודה לפנות יישוב בארץ ישראל היא נגד התורה ואסור לקיימה זה לא סירוב פקודה, חיילינו תמיד מקפידים לשמור על פקודות הצבא ולהיות חיילים טובים, כאן זה לעבור על התורה וחוקי התורה הם מעל לחוקי המדינה. אבל עצם השירות זהו פיקוח נפש, גם בשבת מותר לעשות פעילות בטחונית שוטפת משום פיקוח נפש. אלא שכל יחיד צריך להמנע מעשיית הדברים השליליים. איך אפשר לומר שאדם לא ישרת בצבא משום שעושים שם עבירות שונות?!