עד מתי אפשר לברך "אשר יצר"? האם מי שלא הספיק לברך, ובינתיים נצרך שוב לנקביו, יכול לברך שוב? האם אדם יכול להוציא את חברו ידי חובה בברכה?

הרוצה להיות חסיד ילמד ענייני ברכות.... א. בנוגע לשאלה עד מתי אפשר לברך: יש כמה דעות, והדעה המרכזית היא שאפשר לברך כל זמן שאינו מרגיש שוב בצורך להתפנות. ב. אם שכח לברך ובינתיים עשה צרכיו פעם נוספת, הבית יוסף פסק בשם מהר"י אבוהב שיברך פעמיים, כדין מי שהפסיד תפילת מנחה שחייב להתפלל ערבית פעמיים (וכן בשאר תפילות העמידה). האחרונים דחו הסבר זה, ואמרו שבשונה מתפילה ששייך בה דין תשלומים, ברכת "אשר יצר" היא ברכת ההודאה ואין לברך אותה פעמיים. כפי שאדם שאכל פעמיים ולא בירך ביניהן אינו מברך פעמיים, כן הדין גם בברכת אשר יצר. ג. בנוגע להוצאה ידי חובה, השאלה תלויה בדיון בין הפוסקים: האם ברכת "אשר יצר" מוגדרת בקטגוריית ברכת השבח לבורא או ברכת הנהנין? אם ברכת "אשר יצר" נחשבת ברכת השבח, יכול אדם לברך ולהוציא את חברו ידי חובה. לעומת זאת אם הברכה נחשבת לברכת הנהנין אינו יכול להוציא את חברו. לדיון זה יש השלכה נוספת: האם צריך לברך ברכה זו בעמידה? אם היא ברכת הנהנין מותר לברך בישיבה, ואם היא ברכת השבח צריך לברך בעמידה. למעשה פוסקים בכל אחת מהשאלות לחומרה: המברך אינו יכול להוציא את חברו בברכתו, ויש לברך בעמידה. נזכיר עוד כמה דינים בעניין ברכת אשר יצר: ד. כשאדם משכים בבוקר מברך "אשר יצר" גם אם לא עשה צרכיו (רמ"א בשם אבודרהם), אך ראוי לכתחילה לעשות צרכיו, ואז לכל הדעות יברך (כה"ח, משנ"ב). ה. כאשר אדם משלשל או לוקח סם משלשל, יברך רק לאחר שעשה צרכיו ולא הרגיש שיש לו עוד צורך להתפנות. ו. אם נכנס לשירותים בסוף הארוחה, יברך קודם "אשר יצר" ולאחר מכן ברכה אחרונה, מכיוון שברכת "אשר יצר" תדירה יותר (מהרש"ל). ועוד שאם ידחה ברכת "אשר יצר" יש חשש שמא ישכח (כה"ח). ז. מי שקם באמצע שנתו לעשות צרכיו ייטול ידיים ויברך "אשר יצר" (אפשר לברך בלבוש מינימלי).