יש לי שתי שאלות תם: א’) בספר שמות פרק י"ב פסוק ב’ כתוב: החדש הזה (ניסן) לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה: מדוע אם כן מונין כיום מתשרי, וחדש ניסן נחשב לחודש השביעי? ב’) למה אסור לאכול שום ובצל מקולף ששהה כל הלילה גלוי?

א. נכון כך כתב הרמב"ן שמות פרק יב טעם החדש הזה לכם ראש חדשים, שימנו אותו ישראל חדש הראשון, וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חדש, כדי שיהיה זה זיכרון בנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר, ועל כן אין לחדשים שם בתורה, אלא יאמר בחדש השלישי ... ובחדש השביעי באחד לחודש וגו' (שם כט א), וכן כלם:. ואילו בדרשת הרמב"ן לראש השנה אשר נאמרה בעכו אמר: לאחר חזרתנו מגלות בבל יש לנו מהם שמות החודשים. לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצריים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון" (ירמיהו טז, יד -טו)לא שנשכח גאולת מצריים אלא שנצרף שמות בבל להודיע ששם עמדנו ומשם הוציאנו ה'" - עד כאן דרשת הרמב"ן. והסבירו שלושה הסברים בדברי הרמב"ן: א. ספר העיקרים - כשעלו מבבל נעקרו השמות הקודמים ומצוות התורה למנות מניסן ראוי להניחה. ב.מהר"מ בן חביב - אין איסור לקרוא שמות לחודשים בשמות בבליים, אך שירצה להזכיר מספר הראשון, שני יזכיר מניסן. ג. אברבנאל - לאחר שעלו מבבל נתחייבו למנות שמות אלו בנוסף לשמות הראשונים. ב. המקור בגמרא נידה יז,א : ולכן נכון להיזהר שלא להניח שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה, באופן שיעבור עליהם לילה, מפני שרוח רעה שורה עליהם, זולת אם עירב את השום והבצל הקלופים עם מאכלים אחרים, כגון סלט, או מעשה קדרה וטיגון, שעל ידי תערובת אין לחוש. ומכל מקום בדיעבד אין לאסור אותם אפילו בלי תערובת