שלום לכבוד הרב, כוונתי הייתה שמשמע מהנאמר בפרשת בא שמצוות אכילת המצה הוא מערב י"ד, כלומר שכשם שאנו אומרים שהיום מתחיל מן הערב (כפי שערב שבת הכוונה לכניסת שבת ולא ליציאתה) מהפסוק "ויהי ערב ויהי בוקר", (כלומר מוכח שלדעת חז"ל ערב הכוונה לתחילת היום/התאריך), נראה שלכאורה מצוות מצה היא ב"כניסת" י"ד ולא ב"כניסת" ט"ו (וזה עומד בסתירה לנאמר בפרשת אמור, ולמה שאנו עושים היום), כלומר 24 שעות לפני מה שאנו עושים כיום.

הכוונה של הפסוק היא כמו שאומרים "יום ראשון בלילה" והכוונה לליל שני. אם היה כתוב "בערב בארבעה עשר" היה כדבריך אולם מאחר והמילה "בערב" נכתבה לאחר התאריך הכוונה לליל ט"ו.