שלום וברכה, מה מקור המנהג ללכת לים בערב שביעי של פסח. האם יש לומר רק את שירת הים ובצאת ישראל ממצרים או שיש נוסח מסוים הנהוג לאומרו? כיצד יש לקים את המנהג לנמצאים בריחוק מהים או בירושלים למשל? וכן האם נהוג לעשות כן גם בערב שבת שירה או במועדים נוספים? ישר כח ותזכו למצוות

לשואל שלום, ב"ילקוט מנהגים" (עמוד 63) מובא, שיש נוהגים להתאסף בחצות ליל שביעי של פסח ולומר שירת הים. והטעם: לפי שאז נקרע ים סוף, ואמרו חכמים (סנהדרין קא, א): "כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם, שנאמר (משלי טו, כג): 'ודבר בעתו מה טוב'" (כה"ח סימן תכט אות ו, וסימן תצ אות סב). בשנים האחרונות התפתח המנהג לאמר את שירת הים על שפת הים, במקומות שהדבר מתאפשר, ומפורסם הסיפור על האדמו"ר מויז'ניץ, בעל ה"אמרי חיים", שיצא עם חסידיו בליל שביעי של פסח לחוף הים בתל אביב לקיים מה שנאמר: "על שפת הים יחד כולם הודו והמליכו ואמרו", חרף המצב הבטחוני הקשה בעיצומה של מלחמת העצמאות בתש"ח. כמו כן מפורסם הוא המעמד המיוחד שהתקיים מדי שנה בביתו של הרב יעקב משה חרל"פ (תרמ"ב-תשי"ב), מתלמידיו המובהקים של מרן הראי"ה קוק – איש ברית קדשו, ששימש כראש ישיבת מרכז הרב וישיבת בית זבול, כיהן כרבה של שכונת "שערי חסד" בירושלים. בכל שנה ושנה, בחצות ליל שביעי של פסח, היו המונים ממלאים את ביתו הצנוע וסביבותיו, ומשתתפים בשירת הים שהיתה יוצאת מפיו הטהור ברטט קודש, בניגון מיוחד ובהתלהבות עצומה. סלתה ושמנה של ירושלים על כל שדרותיה היו שותפים בשירה ובהתלהבות (ראה ספר "שירת הים"), ולפי עדותו של ר' אברהם קרויזר הי"ו, סבא של אשתי, שנכח שם, היתה מונחת במרכז החדר גיגית של מים, וסביבה היו רוקדים. ביום שביעי של פסח נוהגים לומר "אז ישיר" שבפסוקי דזמרה, פסוק פסוק מנעימה, וכך נוהגים גם בשבת שירה. בברכה נאמנה