- שבת ומועדים
- הדלקת נרות
שאלה
שלום רב,
א. רציתי לדעת איך לנהוג במצב בו אנחנו מתארחים בחנוכה אצל ההורים. האם אני יוצא ידי חובה בהדלקה של אבא/ חמי, או עלי להדליק בבית שאחזור או להדליק בעצמי אצל ההורים
יש לציין שהאירוח הוא ללא לינה, אלא הדלקת נרות משפחתית וסעודה, ואני גר בעיר אחרת מההורים. זאת אומרת, אם אדליק בבית ואז אסע להורים הם יפסידו הדלקת נרות בזמן.
ב. אם אני ואשתי מתארחים אצל ההורים בשבת חנוכה, ובמוצאי שבת אנחנו חוזרים לביתנו, איפה אנחנו מדליקים במוצאי שבת, אצל ההורים או בביתנו?
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה,
א. מכיון שאתם ישנים בביתכם, עליכם להדליק בביתכם. אתם יכולים להדליק מיד בתחילת זמן ההדלקה ולנסוע להורים. אם העיכוב יפריע להורים אז כדאי משום דרך ארץ להגיע אליהם בתחילת זמן ההדלקה. וכאשר תשובו לביתכם תדליקו בבית.
ב. נחלקו בכך הפוסקים:
יש אומרים שמכיוון שהייתם בשבת אצל ההורים, הרי שזה דירתכם, ויש לכם להדליק שם במוצאי שבת כדי להדליק בזמן הראוי (הרב מאיר מאזוז, הליכות שלמה, והוסיף שצריך להישאר חצי שעה מזמן שמדליק).
ויש אומרים שבמקרה זה יש להדליק בביתכם כשתחזרו (חזון איש, חזון עובדיה, הרב אליהו).
למעשה לכתחילה יש להזדרז לביתכם במוצאי שבת ולהדליק שם. אם זה לא מסתדר לכם, ואתם תחזרו בשעה מאוחרת, ובפרט אם תחזרו לאחר חצות, אזי נכון להדליק במקום שהתארחתם בשבת (כך הורה הרב אשר וייס וכעין זה כתב התשובות והנהגות).
מקורות והרחבה:
א. יש אומרים שניתן לברך אצל ההורים מכיוון שאתם מתארחים כל המשפחה אצל ההורים ואין אף אחד בביתכם, הרי שזה ביתכם. כך הביא הפסקי תשובות (תרעז 29) בשם הקניין תורה. וכעין זה כתב המקראי קודש (ט כא) בשם הגר"מ אליהו.
אך משמעות רוב הפוסקים שיש בזה חשש ברכה לבטלה, שהרי אתם לא ישנים שם. כך נראה בביאור הלכה (תרעז א ד"ה 'במקום שאוכל') שכתב:
"אבל אם הולך הוא וכל אנשי ביתו לבית אביו או חמיו בקביעות על ח' ימי חנוכה דבר ברור הוא שכיון שסועד וישן שם כל ימי חנוכה אף שביום אוכל אכילת עראי בביתו שאינו מדליק אלא בבית שאוכל וישן שם בלילה דכיון שאין שום אדם בבית למי ידליק וכ"ש האידנא שההיכר לבני הבית וכיון שישנים בני הבית שם ידליקו [פר"ח]".
ועיין בהליכות שלמה (יד יח) שלא צריך דווקא להתארח שם שמונה ימים אלא מספיק לינת לילה אחד.
ובקונטרס הזכרונות (הערות 'הן זכרונן' סי' לב הע' 52) מובא שכאשר הגר"ח קנייבסקי נסע לשבת חנוכה לבית חמיו, הוא שאל את דודו החזון איש איפה להדליק. החזון איש הורה לו שלא ידליק אצל חמיו במוצאי שבת אף אם אוכל מלוה מלכה ומתעכב שם. ואם רצונו להדליק שם, יאכל שם במוצאי שבת, ויישן שם ויאכל עוד סעודה אחת בבוקר שלאחריו, ואז יוכל להדליק במוצאי שבת בברכה.
אם כן נראה שהנכון הוא להדליק בבית. הבעיה היא שאסור לאכול סעודה לפני הדלקת נרות.
אך יש להקל במקום צורך שהאשה תאכל כי ההדלקה מוטלת על בעלה (בצל החכמה ד נח)
וראה בחזון עובדיה (עמ' סח) שרק לאבי המשפחה אסור לאכול לפני ההדלקה. וראיתי במקראי קודש לרב הררי שהבין בחזון עובדיה שרק לספרדים שנוהגים שרק אחד מדליק ניתן להקל. אך לענ"ד יותר נראה בדבריו שהתיר גם לאשכנזים, ע"ש.
לבעל שמדליק, אסור לאכול כביצה פת, אבל סעודת עראי ואכילת פירות ושתיית משקאות קלים מותר (חזון עובדיה שם).
הערת הג"ר שלמה הירש:
ראוי שיגיעו לביתם כשיש עדיין אנשים ברחוב, אבל אם מגיעים מאוחר יותר יש ספק אם אפשר להדליק. נלענ"ד שמי שמדליק בחלון או בחוץ באופן שיש היכר לבני רה"ר, גם אם אינו יכול להדליק בזמן לכתחילה ידליק בשעה שיש היכר לבני רה"ר דהיינו שיש עוברים ושבים ברחוב. כיון שיש סוברים שכל ההיתר להדליק בפנים הוא משום שכשאי אפשר לעשות פרסומי ניסא יש להדליק גם באופן שאין פרסומי ניסא, וכ"כ הריטב"א (שבת כא ב) וכ"כ האגרות משה (או"ח ד קה ז). ולפי זה מי שיכול להדליק באופן שיש פרסומי ניסא יש לעשות כך לכתחילה. ומי שמדליק באופן שיש פרסום לפני רה"ר, רבים סוברים שהמצוה אינה רק בחצי שעה הראשונה אלא בכל הזמן שיש פרסום לבני רה"ר, ולכן לכתחילה יש להדליק בזמן שיש פרסום, וכך נראה מדברי הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק ד ד) וכך צידד המשנה הלכות (ד עט) וכן בתשובות והנהגות (א שצ, ובמועדים וזמנים ב קמא, ו פו), ועי' הליכות שלמה (טו ח).
ב. דברי החזון איש מובאים לעיל בתשובה בסע' א. דברי הגר"מ מאזוז מובאים בהערות איש מצליח תרעז א בסוף הספר. דברי הגרש"ז אוירבך מובאים בהליכות שלמה עמ' רעט. דברי הגרע"י מובאים בחזון עובדיה (עמ' קנה). דברי הגר"מ אליהו מובאים במאמר מרדכי (יא כד). דברי הגר"מ שטרנבוך מובאים בתשובות והנהגות (ח"א סי' שצא).
דברי הרב אשר וייס מובאים בשיעורו השבועי (דקה 24:20, וכן דקה 31:30 כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=oqI9ETHtIHA&t=1561s ).