עדכון שם התנועה ל"דתי-לאומי-אנושי" | הרב ארי יצחק שבט | בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הראי"ה זצ"ל

16 דק' קריאה

ראשי פרקים
1. תופעת ה"מקפים" בתנועות דתיות
2. קידום המגמות הא-לוהיות דרך התורה, המצוות, הטבע והקידמה
3. "נחיצות" פורצי הגדרות במהלך הגאולה
4. יישום מאמר "הדור" בדורנו- הוספת הצלע השלישי

תופעת ה"מקפים" בתנועות דתיות
נשאלתי פעם בנימה ביקורתית על ידי הר"מ שלי בישיבה התיכונית בה למדתי בחו"ל, את השאלה המתבקשת על כל תנועה חדשה בציבור הדתי: "אם אתם טוענים ש'עבודה' היא חלק אינטגרלי של "תורה", למה לכם הסיסמה "תורה- ועבודה" כשהסתפקנו במשך כל הדורות בכותרת "תורה"? השאלה נשאלת כמובן גם על תנועת "תורה- עם דרך ארץ", "תורה- ומדע", וכמובן, גם על הביטוי"דתי- לאומי". בזמנו, הייתה התנגדות חריפה ביותר לתנועות המוסר והחסידות על רקע דומה, שהרי המוסר ועבודת ה' בשמחה הינם חלקים מהותיים של התורה, אך ברגע שמבליטים פן זה או אחר של תורה, קיים חשש להגזמה באותו נושא על חשבון האיזון העדין והמדויק הטמונה ב"תורת ה' תמימה".
כמובן, מאחורי תופעת תוספת ה"מקפים" הללו, היא העובדה שקיימת בציבור חולשה בתחום ספציפי בתורה המכריחה את אותו דור מסוים, להבליט ולהדגיש את השלמת אותו מחסור. רק כתגובה ל"הוה אמינא" הרווחת בציבור, שיתכן תורה ללא עבודה, ללא מוסר, ללא לאומיות, וללא שמחה, הרינו זקוקים לריאקציה (תגובת נגד) ולהצביע במפורש שאל לנו להזניח את אותו פן.
אם כנים אנחנו, עלינו להודות ולהתוודות שבדרך כלל אותה הזנחה בציבור הדתי איננה תוצאה ממדיניות מחושבת מלכתחילה, אלא מחסור שנוצר דה-פקטו (לאחר המעשה) כתוצאה מגורמים של שכחה או שחיקה, ולעתים מצד "רחוק מן העין, רחוק מן הלב". אף רב לא טען שארץ ישראל, מוסר, דרך ארץ, עבודת ה' בשמחה וכדומה, אינם חשובים. אך מתוך שיגרת הגלות, שם "אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד", 1 ומתוך ריבוי העסק בפרטי ההלכות המעשיות, הצטמצמה העיסוק בכללים הרעיוניים של התורה. 2
אמנם, כשקם חלק מהציבור להחזיר עטרה ליושנה, ולהשיב את אותו אידיאל לסדר היום הציבורי, ה"ריאקציה לריאקציה" הצפויה של חלק מההנהגה הדתית (שהיא מטבעה שמרנית וחוששת, בצדק, מכל רפורמה), היא להתנגד. לעתים, אף מגיבים בבניית השקפה של "מלכתחילה" השוללת לא רק את אותה "הגזמה" של התנועות החדשות, אלא לפעמים אף להקטין או לשלול את אותו הנושא לגמרי. ההתנגדות אצל חלק מההנהגה החרדית לציונות, לעברית, לעבודה, לצבא, ואפילו ללימוד תנ"ך, הם בברור ריאקציה שבאופן אירוני, יש בהם מן הרפורמה לחיי מרחב התורה של תורת ארץ ישראל המקורי. 3

קידום המגמות הא-לוקיות דרך התורה, המצוות, הטבע והקידמה
ברוך ה', לא אלמן ישראל, ואותו א-לקים שגילה לנו את הערכים הנצחיים של התורה ושל העולם, עובד לא רק במישור ה"מצוותי" אלא גם במישור הטבעי וההיסטורי. אותם הערכים הם מונחים בטבע הא-לוקי שבתוכנו, אך הם מתגלים ויוצאים אל הפועל בשלב זו או אחר על ידי המצוות המרוממות את האנושות לאטה, 4 ובעזרת תופעות טכנולוגיות או חברתיות המתגלות על ידי קורה הדורות, בכל דור בהתאם לצורכו ויכולתו. 5 אם נדגים בנושא הצמחונות, קיימים גורמים רבים ומגוונים המקדמים, כל אחד בנפרד, לאותו אידיאל רצוי, ובסופו של דבר, בלתי-נמנע:
הטבע הא-לוקי -של רחמנות.
גילוי הטבע הא-לוקי בעזרת ההתקדמות הטכנולוגית והחברתית- לעומת התפיסה ההיסטורית, רופאים היום ממליצים למעט באכילת בשר; תנאיי החיים המודרניים, המצאת המקפיא העמוק והתחבורה המהירה, יחד עם עלייה ברמת ניקיון ופינוק יחסי בחברה, הביאו לא רק לעובדה שאיננו רגילים לשחיטת אחת מחיות- המחמד בחצר הבית לצורך אכילתו, אלא גם ל"פירוק" צורת העוף לחלקים שהצורה, הקור, המרקם, דרך האריזה, וצורת השיווק, מרחיקים את האדם מהשחיטה, הדם, הריח, וכל זכר של חיות. קשה להבחין היום במה שונה בשר מן החיים מאכילת טבעול. הרעיון של אכילת החי נעשה היום בצורה נסתרת , כפי שתעיד תגובתם של ילדנו במפגשם הראשון עם החנות של הקצב בשוק, או עם עוף שלם בצורתו ונוצותיו; פיתוח התחום של תזונה ותחליפי מזון יאפשרו לאדם להיגמל מתאוות הבשר 6 בלי ויתורים כואבים במיוחד; התנועות לשלום החיות, למניעת ניסויים על בעלי חיים; התפוצה המתפשטת של הצמחונות גם בחברה הכללית, מקדמת מגמה זו. נוסיף גם את העובדה שהקב"ה החזיר לנו את המדינה והצבא בעידן שאפילו מלחמות מתנהלות מרחוק ובלחיצת כפתורים בלי להצטרך להסתאב בברבריות העלולה לפגום את הנפש הישראלי העדינה. 7
גילוי הטבע הא-לוקי בעזרת קיום המצוות ומנהגי ישראל- הרינו מצווים אפילו "לא תשחית את עצה" וכל שכן החי כשאין צורך; צער בעלי חיים; אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד; פרטי השחיטה; איסור הדם ומצות כיסויו; לא מברכים שהחיינו וגם לא "תבלה ותתחדש" על בגדי עור, וכדומה.
גילוי הטבע הא-לוקי בעזרת העיון התורני - קריאה מדוקדקת מגלה שלאדם רק הותר לאכל בשר בדיעבד לאחר דור המבול; השאיפה לחזור לדרגת גן –עדן; המבט השלילי על הציידים נמרוד 8 ועשו; הצד השווה שבכל החיות הטהורות שהן צמחוניות, וכדומה.
נמצא שהקב"ה נתן את התורה, המצוות, הטבע, קידמת הטכנולוגיה, ההיסטוריה והחברה, ולמעשה מנהל את כל העולם במגמה לקדם את האנושות לקראת אותם האידיאלים.

3. "נחיצות" פורצי הגדרות במהלך הגאולה
עומד הרב קוק במאמר "הדור" ובמקומות רבים מכתביו על מה שניתן לראות כפירוש חדשני למושג הקבלי/חסידי של "עבירה לשמה" כחלק מתהליך הגאולה. 9 קיימת תופעה, שבגלל מגבלות הלכתיות 10 או השמרנות הכללית הנחוצה בציבור הדתי, השינוי המיוחל מופעל בעזרת שליחים פורצים ופרוצים:

"לפעמים יש צורך בהעברה על דברי תורה, ואין בדור מי שיוכל
להראות את הדרך, בא הענין על ידי התפרצות. ומכל מקום יותר טוב
לעולם הוא שיבוא ענין כזה על ידי שגגה, ובזה מונח היסוד של מוטב
שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין. 11 רק כשהנבואה שרויה בישראל, אפשר
לתקן ענין כזה על ידי הוראת שעה, ואז נעשה בדרך היתר ומצוה בגלוי.
ועל ידי סתימת אור הנבואה, נעשה תיקון זה על ידי פרצה ארוכת זמן, שמדאבת את הלב מצד חיצוניותה, ומשמחת אותו מצד פנימיותה." 12

כלומר, לא רק שיתכן תופעות כאלו שהתסיסה לשינוי תבוא באמצעות גורם חיצוני, 13 מהשמרים שביין, 14 אלא שלפעמים אף מוכרח להיות כך.
אם כנים אנחנו גם כלפי עצמנו, צריכים להודות שלפעמים צודקים המתנגדים החרדים שהתנועות הדתיות מושפעות ולפעמים אכן נגררות בעקבות תופעה בציבור החילוני או נכרי. אמנם מבשרי ציון, הרב אלקלעי והרב קלישר קדמו את עמיתיהם הרצל ונורדאו, אך מבחינה היסטורית, תנועת "תורה ועבודה" קמה כמענה דתי לתנועת העבודה, ו"השומר הדתי" (שהיו יותר קיצונים בנושא הסוציאליזם) הוקמה כאלטרנטיבה ל"השומר הצעיר". בכלל, אי אפשר לנתק את הציונות מהאוירה הלאומית ששררה באירופה באותם הדורות.
כאמור, עובדה זאת, שהקב"ה לא "בחר בדתיים" (או יותר נכון, "הדתיים לא בחרו") להיות הראשונים "לעלות בחומה", ולהרים או לבצע דגל אידיולוגי מסוים, אינו פוסל את אותו אידיאל, אלא מכריח יתר זהירות לברר בין האוכל לבין הפסולת. 15 אין זה נורא או מפריע שהתהליך נמשך זמן רב, או שנגרר בעקבות תופעות היסטוריות וחברתיות חיצוניות. ממה נפשך, הקב"ה הוא אותו הפועל, והמגמה היא אותה מגמה, בין אם מדובר בהתקדמות באמצעות התורה, המצוות, הטבע, החברה, הטכנולוגיה, או ההיסטוריה.

יישום מאמר "הדור" בדורנו- הוספת הצלע השלישי
כשלימדו את מאמר "הדור" בדור הקודם, הושם ההדגש על תופעת ה"מקף", שציונות-דתית על שני צלעותיה, יכולות לדור בכיפה אחת, למרות שהראשונה באה, כביכול, מחוץ לבית המדרש. בהתאם למה שכתבנו למעלה, צורך ההדגש הייתה קשורה מאווירה כללית של תסבוכת נחיתות, שכאילו החרדים האנטי-ציונים הם הדתיים ה"אמיתיים", ולעומתם, הציונים האנטי-דתיים הם גם ה"ציונים" ה"רציניים" והמובילים. נוצר על ידי כך קואליציה מוזרה בין הקצוות הללו מסביב ל"הוה אמינא" שלא יתכן ציוני-דתי אמיתי. שכאילו מדובר ביצור כלאים פשרני, היוצא קירח מכאן ומכאן. על רקע זו, נולד ה"מקף" של דתי-לאומי או ציוני-דתי.
זה לקח כמה עשורים, ונקודות מפנה כמו מלחמת ששת הימים, הקמת גוש אמונים, ישיבות ההסדר, ריבוי כמותי ואיכותי במספר בני התורה אצלנו וכו', כדי להוכיח לעצמנו, לחרדים, ולחילונים, ש"דתי" ו"לאומי" לא רק שאינם סותרים, אלא שמדובר על השקפה לגיטימית ומקורית הקיימת מאז התנ"ך.
ניתן לסכם שב"ה, כמעט ונגמר ה"קרב" על איחוד הדת והלאום, ובהצלחה, עד כדי כך שהיום, בחברה הישראלית, הדתיים והלאומיים כמעט ומזוהים כמחנה אחד.
אם כן, מדוע טרם הגענו אל המנוחה ואל הנחלה בנושא האחדות?
נראה שהפתרון טמון במה שכותב הרב קוק זצ"ל שקיים גם צלע שלישי בין השקפות העולם, שאף הוא נתפס היום בקואליציה רחבה ביותר, הן על ידי החרדים והן על ידי השמאלנים, ואף על ידי חלק מהדתיים- הלאומיים, כסותר לדת ולאומיות גם יחד. מדובר על הצלע של ההומניזם, המוסר, הליברליות, ההשכלה, התרבות, וכדומה, הכלולים על ידי מרן הרב זצ"ל תחת הכותרת של"אנושיות" .

"שלושה כוחות מתאבקים כעת במחננו... ושרשיהם קבועים הם בתוך ההכרה החודרת במרחבי רוח האדם. אומללים נהיה אם את שלושת הכוחות הללו- שהם מוכרחים להיאחד אצלנו, לסייע כל אחד את חברו ולשכללו, שיבצר כל אחד מהם את הקיצוניות שחברו יוכל להביא בצורה מקולקלת, כשלא יסויג דרכו- נניח בפזורם, במרידתם זה על זה, ובהיחלקם כל אחד למחנה מיוחד העומדת כצר למחנה השניה. הקודש, 16 האומה, האנושיות - אלה הם שלושת התביעות העיקרוית שהחיים כולם, שלנו ושל כל אדם, באיזו צורה שהיא מורכבים מהם...

שלושת הסיעות היותר רשמיות בחיי האומה אצלנו: האחת האורתודוקסית... בעד התורה והמצוה, האמונה וכל קודש בישראל; השנייה היא הלאומית החדשה...; השלישית היא הליברלית... ודורשת את התוכן האנושי הכללי של ההשכלה, התרבות והמוסר ועוד...
הדבר מובן ש...תמיד צריכים אנו לשאוף לבוא לידי המצב הבריא הזה אשר שלשת הכוחות הללו יחד יהיו שולטים בנו 17 בכל מלואם וטובם, במצב הרמוני מתוקן שאין בו לא חסר ולא יתר, כי הקודש, האומה והאדם יתדבקו יחד באהבה אצילית ומעשית...". 18
עיון מחדש במאמר "הדור" יגלה שהתכוון הרב קוק מלכתחילה, כבר בדורו , ללמוד מצעירי השמאל, לא רק את הלאומיות, אלא גם את תפיסתם החברתית ההומניסטית והמשכילה . בשבחו את "הדור", מדגיש הרב קוק את "רגשי החסד, היושר, המשפט והחמלה... הכח המדעי והאידיאלי פורץ ועולה". 19
נראה שבדורנו הפירוד הזקוק ביותר לאיחוד, הוא בין הצלע השלישי, האנושי, לבין שני עמיתיו, הדתי והלאומי. במיוחד בעידן ה"פוסט-ציוני", המתח והביקורת העיקריים בחברה הישראלית נגד הלאומיות והדת, היא מסביב לאידיאל של אנושיות . בדומה למה שכתב לגבי הלאומיות בזמנו, יתכן שגם לגבי האנושיות, היה כותב הרב קוק ש"לא בהדוף אותה מתוך נשמת הדור נצליח, כי אם בהשתדלות נמרצת להביאה אל מקורה העליון, לחברה עם הקודש המקורי שממנו היא נובעת." 20 כאמור, אין בדברנו הערכה בעלמא, אלא הדברים מפורשים ביותר בדברי הרב קוק, רק שכאמור, משום המאמצים המרובים משמאל ומימין מסביב לאיחוד הדת והלאומיות, תלמידי הרב זצ"ל עסקו פחות בדורם, באיחוד הצלע השלישי.
כאמור, המציאות בהנהגתה הא-לוקית, מכתיבה את סדר היום הישראלי והעולמי. בשנים האחרונות, אנו עדים לסכנה אמיתית בתחומים הלאומי והדתי, שיכל הזרם הליברלי והאוניברסלי להמיט על מדינת ישראל. מפלגות "שינוי" ושמאלה, תומכי הסכמי אוסלו, ג'נבה, ושאר הנסיגות מארצנו הקדושה, תופסים את הלאומיות ואת הדתיות כסותרות את הקידמה, כמעקבות את קבלתם של ישראל לחברת אומות העולם. כמו בכל גויי הארץ (כולל מסגרות רבות על-לאומיות- ( Non-( 21 Governmental Organizations or N.G.O.s, השמאל הישראלי מדבר על אידיאלים של שלום ואחווה בין-לאומית. הם דוגלים ומאמינים בתרבות, השכלה, גלובליזציה, ואוניברסליזם, כערכים אמיתיים וכפתרון לבעיות העולם, כולל בעיות ישראל.
אמנם, הפונדמנטליזם האיסלמי של אויבנו מצננים את תקוותיהם במקצת, אך הם מאמינים שאם נמצא בין הערבים שותפים חילונים, תרבותיים, משכילים, ואנושיים, יצליחו ביחד, ובעזרת העולם כולו, לנטרל ולכופף את הדתיים והלאומיים של שני הצדדים, כדי להגיע להסכם שלום.
קבוצות השמאל הקיצוניות, הצועדות ומפגינות יחד עם אויבי ישראל ואף תוקפים את הצבא שלנו, יחד עם עורכי הדין והפוליטיקאים הבאים להגן על רוצחי ילדנו כאילו הם רק "שוחרי חרות", יחד עם סרבני הצבא, מבהירים את הסכנה שבליברליזם בקיצוניותו, בהעדר לאומיות ודת להגביל אותו מהגזמה. לצערנו, כפי שניבא הרב קוק, בהעדר החיבור לדת, השמאל אכן הגיע "לשנאת ישראל וארץ ישראל" כערכים צרים ולאומנים הסותרים את האוניברסליזם. 22
במקום אחר, כותב הרב קוק שמי שאוהב את האנושות בחיבה המיוחדת לאחים, אהבתו "צריכה בדיקה". 23 מי שדואג לאזרחים ערבים חפים מפשע ולפעמים אף מחבלים עם דם על ידיהם, יותר מאשר שהוא דואג לאחיו נפגעי הטרור חפים מפשע, דומה לאותה אֵם המצילה את בנה של השכנה מהשריפה לפני שהיא מצילה את בנה. למי שחסר לו אחוות המשפחה הלאומית , ומי שחסר לו תורה ושלחן ערוך דתיים כדי להגדיר כלפי מי ועד כמה מטיבים לאחד על חשבון ההטבה לזולתו, בסופו של דבר, גם אנושיות אין לו.
מצדנו, לעומת דברי הרב קוק שהזכרנו, נראה שחלק רחב ביותר בציבור החרדי, הדתי והלאומי, יצטרפו אף הם ברצון לקואליציית ההסכמה של השמאל, שכאילו האנושיות, התרבות, ההשכלה וכדומה אכן סותרים את הדת ואת הלאומיות. בתחומים הללו, אין ספק שהצבור התורני נתפס היום כמפגר, ומסיבות מובנות. מבחינת סדרי עדיפות, אין ספק ש"תלמוד תורה כנגד כולם". אצל גברים, האיסור של ביטול תורה תמיד יבוא על חשבון התחומים האחרים.
אין בהיקף מאמר זה, אפשרות להתייחס לסוגיה המעניינת, כיצד חשב הרב קוק להתמודד בפועל להגביר ולאחד את התרבות וההשכלה הכללית בישראל יחד עם העליונות הנצחית של לימוד תורה. 24 ניתן להניח שלצד הישיבות במתכונתם הישנה, ראה הרב קוק צורך למוסדות כעין "ישיבה אוניברסיטה", שיכשירו את הפן האנושי של האומה יחד וללא סתירה, עם הפן הדתי. בתורת ארץ ישראל יש מקום לגיטימי לעבוד את ה' לא רק בישיבה אלא גם בצבא, בשדה, או באקדמיה, בצורה סובייקטיבית לפי צרכי ונטיות הפרט. הרי ברור שלכל אחד בישראל יש נטיות טבעיות בנפשו לאחד משלושת הכוחות הכלליות, דת-לאום-אנושי.
אמנם, אפשר להבין מהיכן האשליה שלשמאל יש מונופול על האנושיות. התנועות לאיכות הסביבה, צדק חברתי, ושלום עולמי וכדומה הם, בינתיים לרוב, מחוץ למודעות ולפעילות של הציבור הדתי, למרות שזה לא אמור להיות כך. 25 אלו שבתוכנו הטועים לחשוב שאהבת ישראל מכריחה התנגדות לאוניברסליזם והשכלה, תורמים אף הם למגמה זו , כמו אלו החושבים שלאומיות מחייבת "טרטור" כל ערבי, ואלו החושבים שאנושיות וליברליזם מחייבים חולשה, נסיגה וויתור לאומי בפני תוקפנות. אך עלינו לשנן ש"צרות-העין הגורמת לראות בכל מה שחוץ לגבול האומה המיוחדת, אפילו אם הוא חוץ לגבול ישראל, רק כיעור וטומאה, היא מהמחשכים הנוראים שגורמים הריסה כללית...". 26
כמו כן, קיימת סטריאוטיפ בעולם החילוני שכאילו חרדים הם פחות מוסריים או אנושיים, מ"מודרנים". הרב ישראל מסלנט וישיבות המוסר זיהו את הבעייתיות שבדבר כבר לפני 150 שנה, ושאפו לתקן את המצב על ידי לימוד המוסר , והקפדה על ניקיון ודרך ארץ כדברים ערכיים ולא חיצוניים בעלמא. נראה שעל ראשי הישיבות והמחנכים כבר בגיל צעיר, לתגבר גם היום את הלימוד הישיר בנושאים הללו במתכונת, שיחות וספרים המתאימים לדורנו.
יתכן וחלק מהבעיה נובעת מהתנפלות התקשורת על פושעים דתיים ואנשים לאומיים כמוצא שלל רב. ברם, עלינו להודות, שאם נחנך את ילדנו שכמו שתמורת מיליון שקלים לא נאכל כזית חזיר, כך לא נגנוב ולא נשקר אפילו אם הדבר יעלה לנו הפסד רווח דומה, הכבוד וההערכה למוסר של הדתיים יעלה במהרה. פשוט להזכיר שגנבה, שקר ורכילות= חזיר . אם השמאל ידע שכל בחור ישיבה אכן קובע זמן בכל יום ללמוד ספרי מוסר, כפי שמחייב המשנה ברורה, 27 נמצא שניתן לנמס את המחיצה הוירטואלית בין אנושיות לבין הדת והלאומיות, אפילו יותר מהר מאשר הורדנו את המחיצה המדומה 28 שחצתה בין הדת לבין הלאומיות. כשם שכבר התברר בארץ שלאומיות אמיתית מקורה בדת ישראל, אין ספק שעל ידי העיסוק במוסר המלובש בהקפדה ומשמעת דתית , יעלה הרַף המוסרי אצל הדתיים כל כך יותר גבוה, שאחינו האידיאליסט שבשמאל יכיר וידע "שימצא מה שהוא מבקש דווקא בגבול ישראל". 29 אז הצביעות והאנטי-שמיות שבמוסר הגויים יזוהו גם על ידי השמאל הישראלי, ואף הם יתאחדו בתוך גבול ישראל, ולא עם אויבנו שמנגד.
ראוי לציין גם שחלק מהסטריאוטיפ נובע מחוסר הבנה של הלכות צניעות, שכאילו מדובר על זלזול בנשים מתוך נחיתות, טומאה, וכדומה. אחרים מתקשים להבין כיצד אנו בעד נשואי תערובת בין כל האנושות, שכל העולם יתקרב להיות משפחה אחת, 30 אך לגבי עצמנו, איננו מוכנים להיות "חלק מהחגיגה". יהיה ניתן לתקן ולהשיב על הטעויות והשאלות הללו ודומיהן על ידי הסברה בטוב טעם, רק על רקע ההערכה הכללית שתבוא בעקבות יצירת קשר מובהק בין אנושיות לבין הדת והלאומיות הישראלים . כשם שיבינו כיצד איפשר ואף חייב המונותאיזם את הבאת המוסר לעולם, 31 יבינו גם את הקשר החיוני בין דיברות הימין לבין דיברות השמאל (תרתי משמע!).
אין הדבר צריך להפתיע או לאכזב שאנו "זקוקים" ללמוד דברים מסוימים "מבחוץ". כבר ראינו שמְקַדֶם הקב"ה את העולם לא רק בדרך התורה והמצוות, אלא גם בהדרכת ההיסטוריה והקידמה. כבר למדנו שעלינו "ללקט ניצוצות" חיוביים מבחוץ, בשובנו מגלויותנו.

אין ספק שכמה שימשיך העולם באמצעות האינטרנט, התקשורת, התחבורה, וכו', בהתקדמות הבלתי נמנעת, לכיוון הגלובליזציה, השאלה מסביב לייחודו של ישראל, הן במישור הלאומי והן במישור הדתי, תלך ותחריף . אם כולם צועדים לכיוון ההתחברות האנושית, לשם מה אנחנו עומדים על "עם לבדד ישכון"? אם העולם מתאחד מסביב לתרבות אחת, למה אנו מתעקשים להוסיף על כך גם שמירת התרבות הישראלית, הייחודית לנו? אם האנושות מתקדמת לשמור שבע מצוות בני נח, מדוע אנו זקוקים ל-613? מסביר הרב חרל"פ לפני יותר מחמישים שנה (!) בצורה נבואית וריאליסטית להפליא, כיצד מלחמת גוג ומגוג תהיה מסביב לשאלה הזאת. 32
אם כן, כדאי לנו להקדים תרופה למכה, ולהכין את כל העם עם התשובות הנחוצות. לעומת הלאומיות והדתיות של אומות העולם שהביאה לידי פירוד ומלחמות, לאומיות ודתיות ישראלית מושתתת כולה על יסוד רצוננו האנושי לאחד ולהטיב לעולם כולו. לגלות ששאיפתנו הלאומית היא "להקים צבור אנושי גדול אשר 'ישמור את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט'". 33 "לך לך מארצך" היא היא מה שאפשרה את ה-"ונברכו בך כל משפחות האדמה".
ניצחוננו בסוף תלוי בהסרת המחיצה האחרונה. בהדגשת לימוד המוסר והחיים על פיו, נחנך לאיחוד הגמור, לאיחוד הא-לוקי שאין בו סתירות. טרם יצאנו מעידן ה"מקפים", אך הדרך לעשות כן, הדרך להתאחד תחת ה"קודש העליון" היא, להוסיף את המקף האחרון להיקרא: דתי-לאומי-אנושי.

^ 1 ברכות ח, א.
^ 2 אורות עמ' קא ו-קכא; "הדור", עקבי הצאן ע' קט.
^ 3 מאלפים הם דבריו הגלויים של הרב אליה מאיר בלוך, ראש ישיבת טלז בקליבלנד משנת תשי"ד, על אודות תמיכתו והשתתפותו בחגיגת יום העצמאות והתנגדותו לשוללים: "בכלל כבר הבעתי השקפתי כי הרבה איבדנו עי"ז שנמנענו מלהכיר בדברים נכונים בשביל שהחפשים ומשמשיהם המזרחיים דוגלים בהם כדי לחזק עי"ז את דעותיהם הכוזבות. לדעתי לא מצאו השקפותינו הד בלבות הקהל הרחב לא בשביל עמדתנו הנכונה נגד הדעות הכוזבות אלא בשביל עמדתנו השלילית נגד הדברים הנכונים כמו למוד התנ"ך, לשון הקודש, וארץ ישראל" (ההדגש אינו במקור, א.ש.). באופן אירוני, אגרת זו, שהתפרסמה בספר "מצות השלום" של ר' יוסף עפשטיין, ע' 607, הביאה לשריפת (!) רוב העותקים של המהדורה הראשונה של הספר ע"י קנאים בביתו של המחבר, עם יציאתו לאור בשנת תשכ"ט. אמנם, נתפסו הפושעים והם חוייבו בבית הדין של חסידי סאטמאר לשלם פיצויים לרב המחבר. אך כעבור שבע עשרה שנה, כשביקשו מהמחבר להוציא לאור מהדורה נוספת, אשתו החולה התחננה שהוא ישמיט את דברי הרב בלוך הנ"ל מספרו כדי למנוע עימות נוספת עם הקנאים. פרטים על הסיפור מובאים על ידי R. J.J. Schachter,"Facing the Truths of History", Torah u'Madah Journal 8 (1998-99), pp.224-225, 272-274.
^ 4 "חזון הצמחונות והשלום", אוצרות הראי"ה (מהד' תשמ"ח) עמ' 745 ו-748.
^ 5 אגרות הראי"ה ח"א ע' קו, ועין איה ברכות ח"ב, פ"ח סי' א.
^ 6 "חזון הצמחונות והשלום", אוצרות הראי"ה (מהד' תשמ"ח) ע' 743.
^ 7 עיין אורות ע' יד. עיין גם בדברי הנצי"ב, העמק דבר על דב' יג, יח.
^ 8 עיין במאמרי "נמרוד- צדיק או רשע", טללי אורות ח (תשנ"ח-ט), ע' 14, שהסברנו שנמרוד "היה גבור ציד לפני ה'" על רקע שבחירתו להיות צייד ביודעו שהתיר הקב"ה בדיעבד, רק בימי סבו, את אכילת הבשר, מראה על חוצפתו, וכך יש להבין "לפני ה'", כביכל, ב"פרצופו".
^ 9 הרחבתי בנושא במאמר שיצא לאור בע"ה בקרוב, "שאלת האנטינומיזם ובירור המושג "בדיעבד" במשנת הרב קוק". עיין בנושא אצל פרופ' נחום רקובר, "מטרה מקדשת את האמצעים," ירושלים תש"ס, ע' 73 . נציין, שלהבדיל אלף הבדלות, מושג נעלה זו עצמו, נוצל על ידי שבתי צבי שר"י, לרעה על מנת להתיר איסורים ולשחרר יצרים. ישרים דרכי ה' ...ופושעים יכשלו בם.
^ 10 עיין למשל במועדי הראי"ה, עמ' קיב-קיג בהסברו של הרב קוק לגמרא בסוכה מג, ב, בעניין הסרת המוקצה שהניחו הביתוסים על הערבות על ידי עמי הארץ כדי לאפשר קיום המצוה בבית המקדש.
^ 11 שבת קמח, ב.
^ 12 שמנה קבצים, קובץ ב, ל. הפיסקה מופיעה בערפלי טוהר ע' טו, שם ערך הרב קוק בעצמו שינויים קלים (כשמסר את מחברותיו לדפוס, עי' באגרות הראי"ה ח"ב, ע' רצז, ובהקדמתו של הרב י' שילת לערפלי טוהר, ע' 3) כדי להבהיר ואולי אף לעדן את הדברים. ז"ל המהדורה הערוכה כפי שהיא ראתה אור בימי הרב קוק: נעשה תיקון זה על ידי פרצה (משמיט: "ארוכת זמן"), שמדאבת את הלב מצד עצמה, ומשמחת אותו מצד תכליתה. דברים דומים כותב הרב בערפלי טוהר ע' סח.
^ 13 יצויין שלעתים קרובות אותן תנועות חברתיות מהפכניות אצל אומות העולם מונהגות דווקא על ידי היהודים ה"חילונים" שביניהם. בנוסף לקרל מרקס, אבי הסוציאליזם, לפני 120 שנה יסד והנהיג סמואל גומפרס את הסתדרות הפועלים הראשונה בארה"ב; ראשי התנועה הפמיניסטית בהגות ובפועל היו בטי פרידן וגלוריה שטיינם, וכמאה שנים לפניהן, ארניסטין רוז; מבין ראשי תנועת ה"היפיס" נגד הממסד ובעד שלום היו אבי הופמן וג'רי רובין; בראש הלוחמים הליברליים לשויון זכויות לעניים, בני המיעוטים וכדומה, נמצאים השופטים ומשפטנים לואיס ברנדייס (שזכה לכינוי "The Peoples' Advocate", "המגין של העם"), פליקס פרנקפורטר, סמואל לייבוביץ' (שהתפרסם בשחרור "בני סקוטסבורו", תשעה שחורים שנשפטו לגזר דין מוות מתוך גזענות), והיום, אלן דרשוביץ, ורבים אחרים.
^ 14 שמונה קבצים, קובץ ד, כה, המופיע בשינויים קלים באורות ע' פה, על פי זוהר נשא קכח.
^ 33 על הסכנות שבכך ועל הצורך לברר היטב את הטוב ולהניח את הפסולת שבתופעות חברתיות, עיין למשל בהרחבה במאמריי "הפמיניזם האורתודוקסי במבט גלותי ובמבט ישראלי", צׂהר ט (חורף, תשס"ב) עמ' 195-206, ו-"פמיניזם אורתודוכסי=אגואיזם דתי", צׂהר יג (חורף, תשס"ג), עמ' 153-162.
^ 15 מפרט הרב קוק בהמשך הפיסקה, ש"הקודש העליון" הוא הנושא הכללי, הכוללת את שלושת הכוחות, ואינה מוגבלת לתורה ולמצוה בלבד. אך הכוונה פה לצד הדתי במובנו הצר והמצומצם.
^ 16 יתכן שהכוונה שהשלטון המשולש של ישראל מחולק אף הוא לפי שלושת האידיאות הללו: כתר תורה (נשיא הסנהדרין= המנהיג הדתי), כתר מלכות (מלך=המנהיג הלאומי), וכתר כהונה (כהן הגדול= האוניברסלי, "כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים"). עיין בהרחבה בפרושי לתהלים קכ"ב על פי מוטיב זו במאמרי "ירושלים הבנויה- עיר שמחברת את ישראל יחדיו", טללי אורות ו (תשנ"ה), עמ' 63-69.
^ 17 אורות, עמ' ע-עב.
^ 18 "הדור", עקבי הצאן, ע' קט; בע' קיא "רגש היושר, הצדק והמדע שבקרבו"; בע' קטו, "אור הצדק הפנימי, היושר הכללי, והאהבה הלאומית הטהורה".
^ 19 אורות, ע' עה.
^ 20 ישראלים רבים נוטים לזלזל בכוחם של ארגוני השמאל העל-לאומיים הללו, לחשוב שמדובר בקבוצות מחאה קטנות המיוחדות לעזור לפליסטינאים. לאמיתו של דבר, כתוצאה מההשתלטות האמריקאית על העולם, יחד עם קריסת ברה"מ לשעבר, האיחודים הללו מהוות את ה"קונטרה" האלטרנטיבית והכתובת המודרנית ל"מרד הנעורים" נגד הממסד (במיוחד כשהבית הלבן מתנהל על ידי שמרנים). האינטרנט מביא ידע רב לכל מקום בעולם והגלובליזציה מגבירה את האיכפתיות של צעירי מדינה אחת למה שקורה בצד השני של העולם. יחד עם האבטלה העולמי בתחום ההיי-טק, המצורף עם הניידות הקלה של היום (המאפשרת גם ניצול רב של פועלים זולים במדינות רחוקות), צעירים משכילים (ובדרך כלל ליברלים) הם פנויים בהמוניהם להסתובב בעולם מהפגנה להפגנה. נראה להוסיף שתנועת הפמיניזם, תורמת אף היא בבחירת מוקדי ההפגנות במיוחד מסביב לנושאים הומניטריים, כתחליף לרחמנות הנשית הטבעית שהייתה מכוונת בעבר כלפי המשפחה. רוב סדר היום של הארגונים הללו אכן עולה בקנה אחד עם האנושיות היהודית, אך האנטי-שמיות וחוסר השליטה עליהם (בלי לדבר על נשואי התערובת שזה יביא) הופך את הניאו-מרקסיסטים הללו למסוכנים ביותר עבורנו. הצרות שמחכות לנו בבית המשפט הבין-לאומי בהאג יוכיחו.
^ 21 אגרות הראי"ה, ח"א, ע' קפג, ועיין עוד באורות עמ' פד ו-קלג, ובאוצרות הראי"ה, במהד' תשמ"ח, ע' 716.
^ 22 אורות, ע' קסט.
^ 23 שמא ירחיבו ויבהירו הפוסקים את אשר כבר נפסק שהלכה כר' ישמעאל בברכות לה, ב (רמב"ם הל' ת"ת פ"ג, ט-יא; שלחן ערוך או"ח קנו, א, וערוך השלחן, שם; רמ"א יו"ד רמו, כא; שלחן ערוך הגרש"ז הל' תלמוד תורה סע' ו), שיחד עם "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" מובהר "הנהג בהם מנהג דרך ארץ". כל שכן, שכשנחזור לחיינו הלאומיים בארץ ישראל, כדברי החתם סופר בחידושיו על סוכה לה. יצוין שבמהדורה החדשה של חידושי החתם סופר על הש"ס, נשמט הדף של חידושיו הקצרים על מסכת סוכה, ולצערנו, לא קשה לשער מה היא מגמת ההשמטה של אותם הקנאים שהעיזו לשלוח יד בדברי גדולי ישראל. יש לעיין גם באפשרות פרגמטית אחרת שהנשים, מתוך רוחניותן הטבעית הפוטרת אותן מאיסור ביטול תורה (שמונה קבצים, א, תכא), יעסקו בעתיד בצדדים האנושיים של תרבות, השכלה כללית, ואנושיות כלל-עולמית. כבר היום קיימות מסגרות בין-לאומיות רבות של נשים למען שלום הילד, השלום, נגד הרעב וכדומה. עיין מה שהרחבנו על כך במאמרנו, "עיון מחדש בכפילות עשרת הדיברות- דיברות הנשים ודיברות הגברים", טללי אורות ט (תש"ס), עמ' 79-88, ובמה שהבאנו למעלה בהערה 15.
^ 24 עיין מידות הראי"ה, אהבה א-ג ו-ו, "האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל... ואי-אפשר שלא להתמלא אהבה לכל בריה, שהרי שפע אור ה' בכל הוא מאיר, והכל הוא התגלות חמדת נועם ה'... מדת האהבה השרויה בנשמת הצדיקים, היא כוללת את כל הברואים כולם, ואינה מוציאה מן הכלל שום דבר ולא עם ולשון...".
^ 25 מדות הראי"ה, האהבה י.
^ 26 משנה ברורה סי' א, סקי"ב על פי הברכ"י וחיי אדם בהל' יוה"כ.
^ 27 "אחדות ושניות", מאמרי הראי"ה 234-235.
^ 28 "הדור", עקבי הצאן, ע' קט.
^ 29 אורות, ע' קנו, "ראויה היא האנושיות שתתאחד כולה למשפחה אחת, וחדלו אז כל התקרות וכל המידות הרעות היוצאות מחילוקי עמים וגבולותיהם. אבל העולם צריך להעידון התמציתי, שהאנושיות משתכללת על ידו בעושר הצביונים המיוחדים של כל אומה. וזה החסרון תשלים כנסת ישראל... והיו כל העמים הכלליים חטיבה אחת, ועל גביהם ... ממלכת כהנים וגוי קדוש, סגולה מכל העמים, כאשר דבר ה'." בדומה לכך שם, ע' קס.
^ 30 עיין שם, ע' קד, "האליליות בטומאתה פראותה" וכן ב"הדור", עקבי הצאן, ע' קח-קט. התיזה קשורה לאחד מחוקי היסוד של כל הדתות, והוא ששואפים העובדים לחקות את אלוהיהם (Imitateo Dei).על כן, בע"ז, כשיש לפחות שני אלהים, ממילא כולם יתקוטטו וילחמו להיות מספר אחד, כפי שמעידה המיתולוגיה. כמו כן, בע"ז עצם ריבוי האלהים מעידה שכל אחד אינו מושלם. את מחסוריהם משלימים האלהים במיתולוגיה על ידי "לקיחה" מהחלשים מהם. על כן האדם העע"ז יכל לשוב ולהצדיק את התנהגותו האלימה ואת רצונו לחטוף משל אחרים, משום שגם האלוהים עושים כן. לעומת זאת, במונותאיזם, א-ל אחד מושלם אינו מתחרה, אינו מתקוטט, ואינו "לוקח" (שהרי הוא מושלם), אלא "נותן". ממילא העובדים אף הם, אמורים לחקות התנהגות מוסרית זאת. בנוסף, בריבוי האלהים, ממילא אין שופט אחד עם אמת אחת ומוסר אובייקטיבי מוחלט. במצב זה, האדם עלול להצדיק את יצריו ואינו מפחד כל כך מעמידתו לפני השופט האובייקטיבי. מה שאין כן, במונותאיזם יש שופט אחד, עם אמת אחת ומוסר אובייקטיבי שכולנו נעמוד ונישפט בפניו.
^ 31 ממעיני הישועה, עמ' שכא-שכב, "יקומו העמים כלם כאיש אחד לחלוק על הרגש (הלאומי של ישראל) ... יאמרו כי ההתפלגויות שבין עם לעם והכרת הלאום מביאה רק רעה לעולם... על ידי המלחמות והמריבות שביניהם. מתוך מחשבה זו יצאו למלחמה על בית ישראל, כדי להעביר את הרגש הזה מן העולם, וזוהי מלחמת גוג ומגוג,... וגדול יהיה היום ההוא, יום נקם בגוים, ואז יודו ויאמרו כי באמת זכות הלאומיות היא מיוחדת לישראל לבד, 'הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב'".
^ 32 אורות ע' קד, על פי בראש' יח, יט.