סוכה ולולב לעם סגולה | הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל

288

2 דק' קריאה

חז"ל אומרים כי עניינה של הסוכה להודיע על ישועת ד', שעשה לנו במחילת העוונות. וכך אומרים חז"ל (תנחומא אמור ל'): "המלך זה [מלך מלכי המלכים] הקב"ה, בני המדינה שלו אלו ישראל, שהן מסגלין עוונות של כל השנה כולה, מה הקב"ה עושה, אומר להם עשו תשובה בראש השנה, והם נכנעים ובאים ביום הכפורים, והם מתענין ועושין תשובה והקב"ה מוחל להם את הכל, ובסוכות כולם נוטלים את לולביהם ביום טוב ראשון ומקלסין להקב"ה והוא מתרצה להם ומוחל להם. אמר להם: הרי ויתרתי לכם כל עונותיכם הראשונות, אבל מעכשיו ראש חשבון הוא, שנאמר 'ולקחתם לכם ביום הראשון', ראשון לחשבון עונות. אמר להם הקב"ה בעולם הזה אמרתי לכם שתעשו סוכה לשלם לי גמולי שעשיתי לכם, שנאמר 'בסוכות תשבו שבעת ימים...' 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל', ואני מעלה עליכם כאילו אתם גומלים לפני". הלולב והסוכה הם דרכי הודיה בפרסום על ישועת ד' במחילת עוונות ובברכה על האסיף. שכן בלולב שמחים ומודים בהלל ובנענועים כדברי הרמב"ם, ובסוכה שהיא זכרון לענני כבוד מביעים את רצוננו לחסות בצל סוכה שחל עליה שם שמים ובכך מפרסמים את כל ישועת ד' על ישראל מיציאת מצרים עד היום כדברי הרמב"ם. מצוות אלו ניתנו לישראל כדי שיוכלו להביע את שמחתם בד' על ישועותיו, וכביכול משלמים על הגמול שד' גמלם. פרסום הישועה על ידי מצוות הסוכה גורם הוא לקירבה הזו של 'לפני ד'' - 'כאילו אתם גומלים לפני'.
בני ישראל נבחרו מכל העמים, והתקרבו לקב"ה בכמה מיני קירוב, וכך אנו אומרים בתפילה היסודית של המועדים: "אתה בחרתנו מכל העמים... וקדשתנו במצוותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת". בתפילה זו מוזכרים כמה שלבים וגוונים של קירוב, עד לקירוב השלם של עמידה 'לפני ד''. תחילה בחר הקב"ה באבות, אהב אותם ורצה בהם, ואחר כך התחיל הקירוב עם בניהם, עם ישראל. ראשית בחג הפסח, שם נצטוו ישראל במצוות הראשונות - 'קדשתנו במצוותיך'. אח"כ בשבועות בהר סיני - 'קרבתנו מלכנו לעבודתך' - "תעבדון... על ההר הזה". והסיום בחג הסוכות - 'ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת'.
אם כן חג הסוכות הוא "ושמך הגדול והקדוש" צריך להבין מהו השם המיוחד שנתחדש בימים אלו. ונראה כי זוהי הברית המיוחדת שנכרתה עם בני ישראל, ברית י"ג מידות. "כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל" (שמות ל"ד), ואכן משה מבקש בראשית הפרשה הזו שהקב"ה יודיע לו את שמו: "ואתה אמרת ידעתיך בשם" (שמות ל"ג) ונענה "ואדעך בשם". כריתת הברית הזו שנעשתה ביום הכיפורים, באה לידי גילוי ופרסום בחג הסוכות שאנו יכולים לעמוד 'לפני ד''. "כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה" (סוכה ט') והיא מעין ענני הכבוד. "ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת".