הלכות פורים משולש | הרב דוד דב לבנון | בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אשר ישעיהו בן רבקה

3 דק' קריאה

יום חמישי י"ג אדר
1. ביום זה מתענים תענית אסתר כבכל שנה.
2 . מעות זכר למחצית השקל נותנים השנה גם בירושלים ביום התענית לפני מנחה.

יום שישי י"ד אדר
1 . לובשים בגדי שבת ביום י"ג לפנות ערב, וכן למחרת לכבוד קריאת המגילה.
2 . אין אומרים בו על הנסים לא בתפילה ולא בברכת המזון, ואם אמר אין מחזירין אותו.
3. יש להקפיד השנה לכתחילה לקרוא את המגילה בצבור (כיון שהקריאה לא בזמנה, ובדיעבד יש מתירים לברך על המגילה ביחיד). לכן לכתחילה תבואנה גם הנשים לביה"כ לשמוע מקרא מגילה בצבור, ולא כבכל שנה שהרבה שומעות בבתיהן. מנין נשים נחשב כצבור לענין קריאת המגילה.
4 . בלילה לאחר קריאת המגילה והברכה אומרים "אשר הניא" ו"שושנת יעקב", וגם "ואתה קדוש" כמידי שנה בשנה.
5 . פוקדים איש את רעהו בברכת פורים שמח. (הגרי"ח זוננפלד זצ"ל).
6 . בשחרית אין אומרים תחנון, ואין קוראין בתורה.
7 . קוראין את המגילה בברכותיה בצבור לפני אשרי, ואומרים "שושנת יעקב". ויש לכוון ב"שהחינו" גם על מתנות לאביונים שיקיימו היום, ועל הסעודה ומשלוח מנות שיקיימו ביום ראשון .
8 . אחר התפילה נותנים "מתנות לאביונים" לכל הפושט יד כמו בפורים שבכל שנה.
מעיקר הדין אין נוהגים ביום זה משלוח מנות וסעודת פורים . אולם מרבים קצת בסעודה כמו בכל שנה בי"ד בירושלים, (ונוסף על זה, שיש מחמירים לקיים בו סעודת פורים, ומשלוח מנות, לדעת הי"א במאירי).
9 . נהגו שלא לעשות בפורים מלאכה. ולכאורה השנה שיום שישי (י"ד בו) הוא לא בזמנו מותר במלאכה, והרב שריה דבליצקי שליט"א מביא שהמנהג בירושלים שלא לעשות מלאכה ביום זה.

יום שבת ט"ו אדר
1 . אומרים כל סדר קבלת שבת כמו בכל שבת.
2 . אומרים "על הנסים" בתפילות ובברכת המזון.
3 . אין קוראין את המגילה היום גזירה שמא יעבירנה ד' אמות ברה"ר.
4 . המאירי חידש שמי שאין לו מגילה קורא את ההלל, שקריאת המגילה באה במקום הלל (סוף פ"א דמגילה). ולפי דבריו נראה שבשבת שאין קוראין את המגילה יאמרו הלל במקום מקרא מגילה. ולמעשה לא נוהגים כן, ע"פ חתם סופר או"ח סי' קצ"ב.
5 . לגבי קטן שהגדיל בט"ו- אדר שחל בשבת, דעת הגרי"ח זוננפלד זצ"ל שיש לחייבו לקרוא בשבת לקרוא מגילה, דמילתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן. ודעת הגרי"מ טוקצ'נסקי זצ"ל, אין בשום מקרה לקרוא מגילה, שחכמים הפקיעו חיוב קריאת המגילה לגמרי ביום השבת.
6 . רוב הפוסקים מתירים לקרוא במגילה כשרה לשם למוד, כיון שמותר לטלטל את המגילה, והפר"ח אוסר.
7. בשבת בבקר מוציאין שני ספרי תורה באחד קוראין בפרשת השבוע תצווה , ובשני קורא "ויבא עמלק" ומפטירין "פקדתי".

8 . סעודות שבת ראוי להוסיף תבשיל מיוחד לכבוד פורים, (אע"פ שלרוב הפוסקים נוהג דין סעודת פורים רק למחרת ביום ראשון), כדי לצאת ידי חובת הרא"ה שסובר שהסעודה נוהגת בשבת, וכן פסק המהרלב"ח. ועוד משום שמחת פורים שזמנו בשבת.

יום ראשון ט"ז אדר
1 . אין אומרים "על הנסים" בתפילות ובברכת המזון.
2 . בתפילות היום אין אומרים תחנון ולמנצח.
3 . לובשים בגדי שבת כל יום ראשון ופוקדים איש את רעהו בשמחה ובלשון פורים שמח משום סעודת פורים (הגרי"ח זוננפלד זצ"ל).
4 . היום חייבים במצות משלוח מנות (אין שולחים מנות לאבל, במיוחד בשנה זו די"א שכל דיני אבלות נוהגים בו).
5 . יום זה הוא יום משתה ושמחה ומקיימים בו סעודת פורים, ולבסומי בפוריא. ואסור בהספד ותענית.
בברכת המזון - אין אומרים "על הנסים". וראוי לומר בסעודה שירים ותשבחות, על פי השאילתות ס"ז "שמחויבים בית ישראל ליכל ולמשתי בפוריא ואודיי ושבוחי קמי שמיא על כל ניסא דעבד לן" משמע שההודאה על הנס היא חלק מהסעודה, ובמיוחד כאן שאין אומרים "על הנסים".
6 . יום זה מותר בעשית מלאכה ויש שאמרו שטוב שלא לעשות מלאכה מחצות היום והלאה שהוא זמן הסעודה.
7 . למנהגנו שאין אבלות (שבעה) בפורים, נסתפקו הפוסקים האחרונים אם ביום ט"ז נוהגת אבלות, (תלוי בחקירה: אם יום ט"ז תשלומים של ט"ו לכל דבר, או שרק את מצות הסעודה מקיימים בו).

הערה כללית: לענין הנוסעים ממקום למקום, מירושלים דמוקפין לעיירות פרזים ולהפך, בשנה זו שפורים של ירושלים חל בשבת, כדי לקבל דיני בן ירושלים, הקובע הוא גם השנה, אם הוא רוצה להיות בשבת בירושלים, למרות שהלכות היום מתפצלות לשלושה ימים, ונקרא פורים המשולש.