מסיפורי הרש"א שזורי על מרן הרב קוק זצ"ל | רבנים שונים | בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

1633

3 דק' קריאה

רעננות
בימי הויכוחים בועידות היסוד של הרבנות הראשית, כמעט שלא היה הרב ישן, הויכוחים נמשכו שלשה ימים וכל הזמן שמר הרב על רעננותו.

גם הרב זוננפלד הקשיב
בזמן הראשון, היה גם ר' יוסף חיים זוננפלד בא להקשיב לדרשות הרב.

מצוה לשמוע דברי חכמים
בשנת תרע"ד נסע הרב עם ר' חיים זוננפלד, ר' יעקב משה חרלפ ועוד, למסע תשובה. בהגיעם לזכרון יעקב ביום השישי, הוזמנו לבית הכנסת. הבימה שם לא היתה באמצע, אלא בסמוך לארון הקודש. כשהגיעו לפתח בית הכנסת, סמוך לקבלת שבת, אמר הרב זוננפלד: "אינני נכנס". אמר לו הרב: "אני אומר שיכנס". אמר הרב זוננפלד: "מצוה לשמוע דברי חכמים", ונכנס.

מהר"ל מפראג של זמננו
כשעלה הרב לירושלים, לראשונה, בעודו רבה של יפו - דרש בחורבת רבי יהודה החסיד. ההיכל היה מלא מפה לפה, גם ה'קנאים' עמדו מוקסמים מעוצם גדולתו ומדבריו הקדושים.
כשחזרו מהעיר העתיקה אל בתיהם, לא פסק פיהם מהלל ושבח, ואחד אמר בהתרגשות - והביע בזה את הרגשת הרבים - "הרי זה ממש מהר"ל מפראג של זמננו!"....

הקבלת פנים - ברגל
לאחר שביקר מרן הרב אצל האדמו"ר מגור, בעת ביקורם המפורסם של שלושת האדמורי"ם בירושלים, מיהר האדמו"ר מגור ללכת לבית הרב, כדי "להחזיר ביקור".
ולא רצה האדמו"ר ליסוע בעגלה, שהוצעה לפניו, אלא הלך ברגל, מן העיר העתיקה ועד לבית הרב.

עולמות נשקפים מתוך עיניו
כשהגיע הרב פעם למנוחת קיץ קצרה על הכרמל, ביקר אצלו הצייר-האמן הרמן שטרוק ז"ל, ומיד התחיל לדבר עם המקורבים להרב על דבר רצונו לציירו. אמרתי למר שטרוק: למה לך זאת, הלא תבין כי אין הדבר לרצונו של הרב, ואם הוא יענה לבקשתך, הרי זה רק מפני שיקשה לו לסרב לך. הגיע האמן ואמר: לא, אינני יכולם להמנע מלצייר דמות מופלאה כזאת, "וועלטן זינד דאך אין זיינע אויגן" (הלא עולמות נשקפים מתוך עיניו!) .

איתן בצדקו
היו ממקורביו של הרב, שניסו להניאו מלהכניס את עצמו בעובי הקורה
בפרשת ארלוזורוב, אך הרב לא שמע להם.

מה גרם למחלתו?
לאחר זכויים של אותם שנחשדו ברצח ארלוזורוב - והם זוכו במדה רבה הודות לפעילותו של הרב - קיבל הרב מכתב מחוגי מאשימיהם, בו הם כותבים לו, שהם מוסרים את דינו לשמים, בגלל עמדתו בפרשת ארלוזורוב.
ואמר הרב: "אם יש איזה דבר שגרם למחלתי - יש לתלות זאת במכתב זה, בו מסרו את דיני לשמים".

הקפדת הרב בכבוד ת"ח
"מעולם לא החסיר מרן ראש הרבנים לבוא להלויתו ולהספידו של שום ת"ח רשום שהיתה לו רק ידיעה על פטירתם [...] לי לא ידוע אף מקרה בודד אחד שבו לא השתתף ראש הרבנים לא"י חוץ מהלויתו של הרה"ג ר' חיים זוננפלד ז"ל, אבל זה הלא היה כידוע עפ"י עכובו של בית הדין שמצא בהשתתפותו של מרן סכנה לנפשו אחרי "משפט הרצח" הידוע שערכו לו יומים שלשה לפני זה ואחרי מכתבי האיומים שקבל על מקרה השתתפותו בהלויה" [קול יעקב, ז' מנחם אב תרצ"ד].

"מצוה בשונא"
שאל הגרצ"פ פרנק את הרב, משום מה הוא מסייע כל כך ומטיב כל כך דוקא לשונאיו, לבעלי המחלוקת הקמים נגדו וממררים את חייו - והלא יש נצרכים למדי גם בין אוהביו ומעריציו ותלמידיו.
השיב לו הרב כדברי חז"ל: "מצוה בשונא, כדי לכוף את יצרו"...

ואינם עולבים
בערב פסח אחד נתבקשתי על ידי הרב, לסייע לו בהעברת סכום כסף לת"ח אחד ממתנגדיו, שידעתי שהוא מן התוקפניים ביותר. בקשתי סליחתו של הרב, ואמרתי לו שהפעם אשאלה ממנו שלא יטיל עלי שליחות זו, כי בשום אופן אינני מסוגל לסייע לאדם זה, שכל כך פוגע בכבודו. הרב נענה לבקשתי, אולם לא שינה את דעתו, וידוע לי שהוא מצא שליח אחר, ותמיכתו הגיעה במועדה לאותו מתנגד קנאי.

"שיריים" של הרב קוק
ב"שבע ברכות" במשפחת אדמו"ר מגור ז"ל, שאליה הוזמן הרב, נמצא חסיד קנאי שלא רצה להכנס לאולם ועמד על המרפסת. האדמו"ר הרגיש בדבר. האדמו"ר קרא לו ואמר: "בוא, תקבל שיריים". האדמו"ר עירב את היין מהכוס שלו עם היין מכוסו של הרב והגיש לאותו חסיד: "הא לך שיריים!".

חתימתו האחרונה
בימיו האחרונים של הרב, באתי אליו להחתימו על הצהרה, שלכל קהילה יש לצרף 'מועצה דתית' ושבכל מקום תהיה רק קהילה אחת. הרב חתם מיד, ואמר: הלא זו דעתי מאז, נגד כל פירוד. זאת הייתה חתימתו האחרונה.