פסח מי יודע? | רבנים שונים | בית המדרש

שבת ומועדים
והגדת לבנך

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

11424

10 דק' קריאה

מדוע ליל הסדר נקרא כך? הרי בלילה זה לכאורה אין כל סדר?

א. הלילה הזה הוא סדר לכל השנה, וכפי שעושה את ליל הסדר, כך מסדר הוא לעצמו את כל השנה. (בשם "בית אהרן" מקרלין)
ב. בא לרמז לנו, כשם שהטבע מתנהל לפי סדר קבוע. כך כל הניסים שארעו מיציאת מצרים ועד היום, אין בהם חלילה, שום דבר מקרי, אלא הכל מתרחש לפי סדר מסוים, ואע"פ שלא תמיד מבינים אנו את הסדר הזה. (בשם המהר"ל)

מדוע החג נקרא "פסח"?
א. כי מצות סיפור יציאת מצרים אין לה קצבה ומידה וזה הכוונה 'פסח' מלשון 'פה סח' שכן, 'כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח'.
(בשם הבן איש חי)
ב. המילה "פסח" מרמזת על התורה כולה - תרי"ג מצוות: פה(=85) + סמך(=120) + חת(=408) = תרי"ג(=613), ללמדך שהשומר עצמו מחמץ בפסח כאילו קיים תרי"ג מצוות!
(מובא בקונטרס 'פה סח' לרב רן ישראלי - בשם החיד"א)
ג. המילה "פסח" מרמזת על שלוש שמות של פרנסה הרמוזות בפסוק "פותח את ידיך" והם: א. השם פא"י הרמוז בראשי התיבות של הפסוק. ב. השם חת"ך הרמוז בסופי התיבות של הפסוק. ג. שם סא"ל שהוא חילוף אותיות א"ת ב"ש של שם חת"ך, והוא בגימטריה שם פא"י, גימטריה יחוד שם הויה ואדנות, לרמז שבפסח יורד שפע של פרנסה.
(בשם הרמ"ע מפאנו)
מדוע החמירו חז"ל בחמץ עד שחמץ איסורו אפילו במשהו?
כי "חמץ" רמז ליצר הרע, ויצר הרע אסור במשהו, ולכן דינו בשריפה, לרמוז על שריפת היצר הרע ולא להשאיר ממנו כלום כמו שכתוב: "לבי חלל בקרבי".
(בשם בעלי המוסר)

מה ההבדל הקטן, אבל מהותי בין חמץ למצה??

בזוהר הקדוש מובא כי ההבדל בין חמץ למצה היא הנקודה הקטנה, המבדילה בין האות "ה" לאות "ח", וזוהי הנקודה היהודית, קוצו של יוד, הנצרך למסירות נפש, כי בזה תלוי כל היהדות, כמו השעון אם מתקלקל בנקודה אחת, עומד השעון, וכן ביהדות.
(בשם חידושי הרי"ם)
מדוע כל עניני ליל הסדר סדורים ארבע ארבע, ארבעה בנים, ארבע כוסות, ארבע קושיות, ארבע גאולות?
הנה לבורא עולם יש מספר שמות וכינויים, אולם השם המיוחד, המכונה 'השם המפורש' הוא שם הויה וכתוב במדרש שמשמעותו, היה-הוה-ויהיה, כלומר מעל הזמן, כל העולמות בנויים גם מארבע כוחות: אש, רוח, מים, עפר, וכן העולם בנוי מארבע מרכיבים: דומם, צומח, חי, מדבר. וכן מבנה הגנטי של התא מה שנקרא 'דנ"א' מורכב מארבע יסודות: טימין, אדנין, גואנין, ציטוזין. גם האדם בנוי מארבע יסודות, גם הגלקסיות בניות מארבע כוחות, הנה אנו רואים שכל הבריאה למעשה בנויה על יסוד הקדושה הנובעת משם הויה ברוך הוא, ובליל הסדר שעם ישראל קיבל על עצמו את האמונה ונתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא והפכנו לעם, אנו מזכירים זאת בארבע קושיות, ארבע בנים וכו'.
(בשם הרב יוסף בן פורת שליט"א)

מדוע משה רבנו אינו מוזכר בהגדה של פסח? הרי הוא היה הכי "פעיל" ביציאת מצרים?

משה רבנו אינו מוזכר בכל ההגדה, כדי שלא תעלה איזו שהיא מחשבה, שמשה רבנו הוא עצמו עשה את הניסים במצרים, ולא נייחס למשה אלהות חלילה.
(בשם בעלי המוסר)

מה פירוש "ורוממנו מכל לשון" שאנו אומרים בקידוש?
היינו שאין במציאות שום לשון לבאר את אהבת הקדוש ברוך הוא לישראל... (רבי בונים מפרשיסחא)

מדוע שמים בקערת הפסח שלש מצות?
א. שתי מצות כנגד שתי הלחם, ועוד מצה נוספת, שאותה חוצים לשניים. חלק אחד ממנו מצפינים לאפיקומן.
ב. כנגד כהן, לוי וישראל.
ג. כנגד משה, אהרון ומרים.
ד. כנגד חכמה, בינה ודעת.
(הגדת אור זרוע לברסלב)

"קדש ורחץ" - לכאורה הסדר היו צריך להיות "רחץ" ואחר כך "קדש"?
(שהרי טהרה קודמת לקדושה).

א . אולם ביציאת מצרים הגאולה היתה אף שלא היו ראויים לה, וכמו כן לדורות מתעוררת בלילה זה השפעת קדושה לכל אחד מישראל, אף שלא, ראויים, לה. (בעל 'אבני נזר' מסוכסשוב)
ב. 'קדש' הוא בין אדם למקום 'ורחץ' להיות נקי כפיים בין אדם לחבירו. וכן קדש ורחץ בגימטריה 'עם אלהים ועם אנשים' (עם הכולל.). (אמרי שאול)
ג. כי האדם צריך למסור את הידיים שלו אל הקדוש ברוך הוא, ולא יחשוב שהפרנסה באה לו מהידיים, כלומר מכוחו הוא, אלא יזכור שהוא יתברך משפיע פרנסה לאדם כמו שכתוב (דברים ח', יח) וזכרת את ה' אלוהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל". (הגדת אור זרוע לברסלב)

מדוע אוכלים דווקא כרפס בליל הסדר?
א. הכרפס - חתיכת ירק, להורות שאפילו אין לאדם כי אם מעט ירק, דהיינו שפרנסתו מצומצמת מאוד, יבטח בה' שהוא יכול להגביה אותו ולפרנס אותו בעושר וכבוד, ויוכל ללבוש אפילו בגדי משי כמו שכתוב: "חור תכלת וכרפס"...
(הגדת אור זרוע לברסלב)
ב. להזכיר לנו שכל השעבוד החל במכירת יוסף שטבלו את כותנת הפסים בדם, וזה נרמז בכרפס, שכן "כר" הוא סוף מילת "מכר " ו"פס" תחילת המילה "פס ים". (בשם בן איש חי)

מדוע טובלים את הכרפס דווקא במי מלח?
כשם שהטיבול בחרוסת הוא זכר לטיט שנשתעבדו בו, כך הטיבול במי מלח הוא זכר לדמעות שהגירו בשיעבודם, שהיו מלוחות... (ישא ברכה)

מהם ראשי התיבות של כרפ"ס?
'כרפס' - ראשי תיבות: כלל ראשון פה סתום, כשהפה סתום וסגור ונזהר לא לדבר דברים בטלים הוא ניצול מחטא, כי מרבה דברים מרבה חטא, והצעד הראשון להתקדש הוא להיות זהיר בדיבורו, וזה הרמז קדש ורחץ, אם ברצונך לקדש עצמך ולהתרחץ מהחטא - כרפס - כלל ראשון פה סתום..." (בשם החיד"א)

מדוע שוברים את המצה האמצעית לשניים?
א. המצה נקראת'לחם עוני' , והנה 'דרכו של עני בפרוסה' - שעני אוכל פרוסות שבורות.
(שם משמואל)
ב. הנה, שוברים את המצה לשניים, חצי קטן וחצי גדול, כי החצי הקטן רמז לחלק האב והאם, והחצי הגדול מרמז לחלק הקב"ה, שהוא גדול מאב ואם, ולכן מצניעים את הגדול עד הסוף, לרמוז שחלק הקב"ה צריך שיהיה קיים עד הסוף, ותמיד האדם צריך אליו. (בשם הבן איש חי)
ג. כשבוצע המצה, יחשוב שיש לו לשבר לבו לעבודת ה'. ואת החלק הגדול יצפין, שלא יתגאה ותראה עבודתו החוצה... (מגיד דבריו ליעקב)

"וכל המרבה לספר ביציאה מצרים הרי זה משובח"
על ידי סיפור יציאת מצרים, נעשה המספר עצמו משובח ומעולה. וכל שהוא מרבה לספר בה, ביציאת מצרים - כן הוא מוסיף ומשתבח. (תפארת שלמה)

"..ואפילו כולנו חכמים..." איזה עניין יש לספר לאדם שיודע את הכל ואין מה לחדש לו?

אלא מפני שהלילה הזה מסוגל היהודי להשיג בו מדרגות חדשות באמונה ע"י סיפור יציאת מצרים והשרשת האמונה. (נתיבות שלום)

מדוע פותחים את ההגדה בארמית
"הא לחמא עניא"?
הגמ' (שבת יב:) אומרת שאעפ"י שאין להתפלל בלשון ארמית בדרך כלל, שכן המלאכים אינם מעלים את התפילה למעלה, אם היא בלשון ארמית. אולם כשנמצאים אצל החולה מותר (כמו שעשה רבי אלעזר), שכן שכינה נמצאת עם החולה, ועל כן אין אנו זקוקים למלאכים שיעלו את התפילה.
עפ"י האמור לעיל, ניתן להבין שאנו פותחים את ההגדה דווקא בלשון ארמית, כדי להדגיש לנו, כמו שכתוב בזוהר הקדוש, שבליל הסדר השכינה עמנו בעת אמירת ההגדה, וכל פמליה של מעלה באים לשמוע אותנו אומרים את ההגדה, ואם כן אין אנו זקוקים כלל למלאכים כי שכינה עמנו...
(בשם הרב בן ציון מוצפי שליט"א)

"כל דצריך יתיי ויפסח" - איך מזמינים אותו לאכול מקורבן פסח, הרי קורבן פסח נאכל רק למנוייו?
(למי שהיה מנוי לפני כן על החבורה)

התשובה היא: "השתא הכא" (השנה כאן) אנו בגלות ואין קורבן פסח, אלא זכר לקורבן, לכן כל אחד יכול להשתתף, אבל תדע לך שבע"ה "לשנה הבאה בני חורין", כשיבנה בית המקדש, כבר לא נוכל להזמין אותך, תצטרך להיות מנוי בחבורה.
(הגדת ערוך לנר)

מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע... - מדוע הוזכרו דוקא חכמים אלו?
ומסבירים שרבי אליעזר ורבי אלעזר בן עזריה ורבי טרפון היו כהנים, רבי יהושע היה לוי ורבי עקיבא היה בן גרים - דווקא אלו לא היו אמורים להיות שמחים ביציאת מצרים. הכהנים והלווים לא עבדו במצרים. הגרים, אבותיהם לא היו כלל במצרים. אך למרות זאת הם ספרו כל הלילה ביציאת מצרים. ואומר מרן הרב חיד"א וצריך לומר שזה מרומז במילה "וכל" מהמאמר " וכל המרבה לספר" שזה ר"ת של כ הנים ל ווים ו גרים. (הגדת ערוך לנר)

וכאן הבן שואל
"כאן" - כלומר, בעת רצון זו, בהגיע ליל הסדר, ניתנת האפשרות לבן הישראלי לשאול ולבקש מאביו שבשמים כל מה שהוא זקוק לו... (ר' אשר מסטלין)

מה הכוונה שאומרים לרשע
"הקהה את שיניו"?

הרשע שואל "מה העבודה הזאת לכם?" כלומר, מה אתם טורחים כל כך בניקיון, הגעלה בישולים וכו'? אנו משיבים לו, כשלא היה לך שיניים והיית תינוק, ואמך הניקה אותך, רחצה וניקתה אותך, הלבישה אותך וכו', בשבילה זה לא היה 'עבודה', כי כשאוהבים, אין כל הטורח יש רק שמחה, כך זה גם כשאוהבים את הקדוש ברוך הוא, אין כל טורח, יש רק שמחה... (בעלי המוסר)
"כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם אחד רשע וכו", לכאורה המילה "אחד" מיותרת, שכן אפשר לומר: "כנגד ארבעה בנים דברה תורה, חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. מה התוספת "אחד" לפני כל בן?

ה"אחד" דהיינו ריבונו של עולם, מצוי בכל אחד מישראל, גם בחכם וגם ברשע. (בשם הרבי מילובביץ)

"ושאינו יודע לשאול את פתח לו"
למה נאמר "את" ולא "אתה"?
כי זה שיודע שאינו יודע, לפניו נפתחים כל השערים מ"א" ועד "ת", לכן נאמר "א-ת פתח לו".
(הרבי מצנז זצ"ל)

"והיא שעמדה לאבותינו ולנו"
מה עמד לאבותינו?
א. היא - ההבטחה לאברהם אבינו, שנאמרה קודם "ברוך שומר הבטחתו לישראל..."
ב. היא - האמונה, בזכות האמונה בקדוש ברוך הוא, שהאמינו שיגאל אותנו, כמו שנאמר (ילקוט הושע תק"יט) 'בשכר אמונה נגאלו' . (ספר פרי הארץ)
ג. היא - אותיות "איה", שכאשר היו ישראל בצרתם, וצעקו "איה מקום כבודו", שחיפשו וביקשו את הקדוש ברוך הוא, מיד נגלה אליהם והושיעם. (הגדת אור זרוע לברסלב)

" צא ולמד מה ביקש לבן הארמי..." לכאורה צריך לומר "בוא ולמד" כמו שבגמרא " תא שמע"?
בא לרמוז לנו, כשרוצים ללמוד, צריכים לצאת מענייני העולם הזה... (ר' אהרון מקרלין זצ"ל)

"ויוציאנו ה' ממצרים - לא ע"י מלאך וכו", במה תגרע הוצאת ישראל ממצרים ע" מלאך או שרף?
אילו היתה ההוצאה ע"י מלאך או שרף, היתה הישועה זמנית, אך עתה שהוציאנו בעצמו, כשם שהוא נצחי, כך ישועתו נצחית, וזהו "לעושה נפלאות גדולות לבדו", הרי אותן נפלאות "כי לעולם חסדו". (שפת אמת)

מדוע שופכים יין באמירת עשר המכות?
ידוע שהיין מסמל את מידת הדין, וכשמזכירים מכות, אנו מרמזים שמדת הדין, שהוא היין, יפול על אומות העולם שהציקו לנשמות ישראל במשך זמן הגלות והקב"ה ינקום בהם. (הגדת אור זרוע לברסלב)

"ובמורא גדול - זה גילוי שכינה"
מנין למדים שמורא גדול זה גילוי שכינה?

מה שכתוב "מורא גדול" הכוונה למורא הגדול ביותר שיתכן בכלל, וזה גילוי שכינה. שבליל הפסח היה אימה ופחד כזה שנתבטלו כל כוחות הקליפה מפחד ה' ומהדר גאונו. (נתיבות שלום)

נחלקו בהגדה כמה מכות לקו המצרים על הים רבי יוסי , רבי אליעזר ורבי עקיבא, מה התועלת במחלוקת זו, הרי לכאורה מה שהיה הוא שהיה?
התורה הבטיחה: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך", הבטחה זו נאמרה על המכות שהביא ה' על מצרים, א"כ ככל שיש יותר מכות, כך יש יותר הצלה לישראל.
(בשם הגר"א מווילנא)
"מצה זו שאנו אוכלים"
כמה מעלתה של אכילת מצה, שהמצה נכנסת לגופו של האדם ומקדשת את כל קרביו. ובכך דומה אכילת מצה לאכילת קדשים. ובזוהר הקדוש נקראות המצות "מיכלא דאסוותא' (לחם רפואה) כי הן מרפאות את הנפש. (תפארת שלמה)

מדוע "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"?
אלא שכאשר יאמין האדם בגאולת כלל ישראל, ויראה עצמו כאילו הוא היה בכלל הנושעים ממצרים - יזכה לגאולה הפרטית ויקוים בו "ואותנו הוציא".
(שפת אמת)

"בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" בעבור מה?
רש"י מפרש: 'בעבור זה' - בעבור שאקיים מצוותיו, כגון פסח מצה ומרור הללו. מדבריו הקדושים אנו למדים שפסח מצה ומרור אינו כתוצאה מיציאת מצרים, אלא היציאה ממצרים היתה כדי שנקיים מצוות אלו. (לקח טוב על ההגדה)
יש נוהגים לאכול את החסה כמרור, לכאורה החסה אינה מרה?
"חסה", מלשון חס ה', "מרור" בגימטריה "מות", ואילו "חס" בגימטריה "חיים" - חס עלינו הקב"ה ברחמיו הרבים והפך לנו את ה"מרור" ל"חס", כלומר הציל אותנו מ"מות" ל"חיים". (בשם ישמח ישראל)

מדוע טובלים את המרור בחרוסת?
המרור מסמל את המרירות, וטובלים אותו בחרוסת דווקא, כי חרוסת הוא סוד "חס רות", שיחוס עלינו הקדוש ברוך הוא לגאול אותנו ע"י משיח שיצא מרות.
(הגדת אור זרוע לברסלב)

מדוע הלל היה כורך מצה ומרור?

א. אנו כורכים מצה ומרור יחדיו, כי מצה - רמז לנשמה, ומרור - רמז לגוף, כי עיקר השלמות לחבר נשמה עם הגוף, שהגוף ישיג חיות אלוקית...
(הגדת אור זרוע לברסלב)
ב. כורכים מצה ומרור יחדיו, כי מצה - רמז לטוב שבאדם, ומרור - רמז לרע שבאדם, והחיוב שלנו לכרוך את שניהם יחד, היינו ללמד זכות על כל יהודי גם אם הוא נראה כביכול כולו רע, שכן בכל יהודי באשר הוא, קיים בו בחינת מצה...
(הגדת אור זרוע לברסלב)
ג. כורכים מצה ומרור יחדיו, כי מצה- רמז ליצר הטוב, ומרור - רמז ליצר הרע, ואמרו חז"ל 'בכל לבבך ' - בשני יצריך, יצר הטוב ויצר הרע, שיש לקחתו כסיוע למצוות, וזהו 'כורך' , כסיוע למצוה, שאז מתאחד עם המצוה ונעשה טוב.
(שם משמואל)

מדוע אוכלים ביצה בליל הסדר?
א. לרמז לנו על עם ישראל שדומה לביצה כמו שביצה, ככל שמחממים אותה נעשית קשה,כך ישראל, ככל שיש לו יותר צרות הוא מתאחד יותר.
ב. הביצה מרמזת על אבלות, וליל הסדר יש בו רמז לחורבן בית המקדש, שכן באותו יום בשבוע שחל בו ליל הסדר, יחול בו תשעה באב.
ג. ביצה שהטילו אותה, עדיין אינה מושלמת, ויש לדגור עליה בהתמדה עד שיבקע ממנה האפרוח,
כן גאולת מצרים לא היתה גאולה שלמה, נצרכו עוד חמישים ימי ספירה כדי להגיע למתן תורה.
(מי שילוח)

שולחן עורך
שולחן נקרא המקום שמשם יורדים כל ההשפעות, וכתוב"אין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בעבור אשתו' , נמצא האשה נקראת 'שולחן', וזהו 'שולחן עורך' - תעריך את אשתך ולא תזלזל בה אלא תכבדה הרבה, כמו שאומר הרמב"ם:'אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו'. (בן איש חי)

מהו "אפיקומן" ?
א. האפיקומן הוא החלק הגדול של המצה שחצינו ב"יחץ", אפיקומן הינה מילה בארמית ופירושה "אפיקו" - הוציאו, "מן" - לפתן, לרמוז שאת המצה החצויה, אוכלים בסוף הסעודה, כמו ליפתן, וזאת כדי שישאר לנו טעם של מצה שהוא כנגד קורבן הפסח שהיה נאכל על השובע.
(רמב"ם עפ"י הגמרא)
ב. ה'אפיקומן' כפי שאמרנו לעיל פירושו 'הוציאו מן', וידוע שהקדוש ברוך הוא הוריד לחם "מן" לישראל במדבר, והמן היה בו כל הטעמים שרצה האדם לטעום, וכשיצאו ממצרים אפו מצות'כי לא הספיק בצקם להחמיץ' , ומצות אלו היה בהם טעם של לחם המן שירד במדבר. (ליקוטי הלכות - ראש השנה)

מה פירוש "צפון"?
אכילת האפיקומן שהצפנו בתחילת הערב ב"יחץ", אוכלים אותה עכשיו לפני ברכת המזון, שהוא כנגד קורבן הפסח הנאכל על השובע, ומעלת אכילת האפיקומן הוא עצום, כי באכילה האחרונה אשר כבר שבעים אנו, ולא נשאר בו שום חשק לאכילה נוספת, אכילת אפיקומן נחשבת לשמה בשלימות. לכן נקראת צפון, כטעם "מה רב טובך אשר צפנת". כי מאכילה וקבלה זו יפתחו לנו אוצרותיו יתברך המלאים כל טוב... ( מבוא לחכמת הקבלה)

הלל נרצה

שיהיו דברי ההלל שלך לרחמים ולרצון לפני אדון כל. להיות נאמר עליך "ישראל אשר בך אתפאר" בפני כל הפמליא שלו העומדים כעת כאן לשמוע בסיפורי יציאת מצרים, וכל הרצון שלך יהיה רק להלל ולהודות לה'. (בעל 'ישמח ישראל' מאלכסנדר)

"אחד מי יודע" - מה הקשר לחג הפסח?

בני ישראל, לאחר ארבע כוסות בליל הסדר, (נכנס יין יצא סוד) הרי הם מגלים את סוד נכסיהם ואוצרותיהם הגדולים ברבים: אחד אלוקינו, שני לוחות הברית, שלושה אבות וכו'.
(רבי יששכר דב מבעלז - מובא בהגדת אור האמונה)
מדוע אומרים את פיוט "חד גדיא"?
מאחר והמלאכים רואים את ישראל בליל הסדר, אנו פוחדים שהם מקנאים בנו, וכדי שלא ישימו עין הרע בקנאתם, לכן אנו אומרים "חד גדיא" שהוא לחש כנגד עין הרע... (בשם החוזה מלובלין)