- מדורים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- וילך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מבית חג"י
1120
הבאנו כמה וכמה תשובות לשאלה זו, כשהאחרונה שבהן הייתה שכלל ישראל הוא תמיד במדרגה של צדיקים, גם ללא קשר למעשיהם של הפרטים. לכן הדרך היחידה כמעט, שפתוחה בפני הפרט לצאת זכאי בימי הדין,היא ל"התכלל" בתוך כלל ישראל.
הדרך להיות כלול בכלל ישראל היא הדרך של שותפות אמת בין כל חלקי הציבור, על כל מרכיביו. ההכרה בצד הלאומי הינה חלק יסודי והכרחי בתהליך זה. אחרת הכלל הוא סך כל הפרטים וצריך לדון אותו לפי סך הכל של זכויותיהם כפרטים.
נמשיך גם השבוע לדון בנושא חשוב זה.
בשנה שעברה בדברינו לפרשת כי תצא הבאנו את חידושו של הרב יהודה אלקלעי ממבשרי הציונות. הוא פירש כי התשובה הראשונה המופיעה בפרשתנו היא תשובת הכלל אל ארץ ישראל.
כך הסביר הוא את הפסוקים:
"וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: וְשַׁבְתָּ עַד יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ " (דברים ל' א-ב).
אז יתקיים בנו:
"אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" (שם ד-ה).
לאחר חזרתו של העם לארצו, ארץ חמדתו שהיא תשובה לאומית, יגיע השלב השלישי של תיקון הפרטים המתואר בפרשתנו בפסוקים הבאים:
"וּמָל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ" (שם ו).
לפי הסבר זה, גם הפסוק בו אנו עוסקים מתבאר כפשוטו. השיבה הלאומית של הכלל למולדת יש לה משמעות רוחנית של חזרה בתשובה, ירושת הארץ היא היא התשובה - "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ".
גם ההפטרה של פרשתו עוסקת בענין חזרתו של העם לארצו, פריחתה של הארץ עם חזרת בניה לתוכה בשמחה ותקומתו הלאומית עליה. נצטט כמה מן הפסוקים:
"שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיקֹוָק תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ: כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ..." (ישעיה ס"א י-יא).
הנס האלקי של פגישתם המחודשת של העם והארץ, מדומה לפגישתם הנרגשת של החתן והכלה. הארץ שעמדה בשיממונה כל עוד היו אויביה עליה, תענה בשמחה ל"חתנה" ותתן בעין יפה את פירותיה. "חתונה" זו היא גם חידוש הקשר בין העם לארצו וגם חיזוק הקשר=תשובה, בין העם ואלקיו. לכן אין זה פלא שהנביא מבטא את הנבואה דווקא בביטויים אלה:
"לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי חָפֵץ יְקֹוָק בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל: כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִך" (שם ס"ב ד-ה).
כמובן אין זה סופו של התהליך. החזרה בתשובה הפרטית והפיכתה של "ארץ ישראל" גם ל"ארץ הקודש" היא זו שמביאה את ההליך לשיאו. בלעדי שלב זה אין זו גאולה שלמה. לכן הנבואה מסתיימת במילים: "וְקָרְאוּ לָהֶם עַם הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי יְקֹוָק" (שם יב). אי לכך יש מקום בהחלט לשים על ההזמנה לחתונתם של זוג שבונה את ביתו בארץ ישראל, על יסודות הקדושה והטהרה, את הפסוקים מתוך הפטרתנו:
"שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיקֹוָק תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ" (שם ס"א י).
הבה נתפלל כי נזכה לראות את כל העם על מרחבי ארצו
בונה את עצמו גם מבחינה לאומית ב"ארץ ישראל"
וגם מבחינה רוחנית ב"ארץ הקודש".

פרשת השבוע: רחל, לאה ודוד המלך, מה קרה? (חלק ה')
הרב יוסף כרמל | שבט תשפ"ה

פרשת השבוע: עוד על רחל ולאה ודוד המלך, ואיך מאחדים גם במגילת אסתר?
הרב יוסף כרמל | אדר תשפ"ה

פרשת השבוע: קִרְבָה וּקְרָב בַּדֶּרֶךְ לְקֵרוּב
הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה

"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"
הרב יוסף כרמל | אלול תשס"ה
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד גמרא?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
אוי ויי!
איך ללמוד אמונה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה ללמוד גמרא?
עבודה שאין לה סוף
שבועות דף ז'
הרב אלי סטפנסקי | י' אייר תשפ"ה

פרשת השבוע: קִרְבָה וּקְרָב בַּדֶּרֶךְ לְקֵרוּב
הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
