איך זוכים לחיים ארוכים ושמחים? | רבנים שונים | בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

3 דק' קריאה

נוסחת הפלא
הרב שמואל יניב שליט"א – גבעת שמואל
האם יש ליהדות נוסחה המטיבה עם חיי האדם בעולם הזה?
הגילוי של הנוסחה בא לידי ביטוי בדברי התורה על משה: "לא כהתה עינו ולא נס ליחו", כשהגיע למאה ועשרים שנה. אבל יש לברר מהי הנוסחה הגורמת לכך?
נעשו הרבה מחקרים, להשוות את האוכלוסייה הדתית לחילונית. ואולי ראוי שנדווח על מחקר שנעשה לאורך שש-עשרה שנה, על-ידי חוקרים מפורסמים ממספר אוניברסיטאות, שהשוו בין אחד-עשר קיבוצים חילוניים ודתיים, בין השנים תשכ"ט-תשמ"ה.
נקודות המוצא של המחקר היו שוות: מספר האוכלוסין, הגילאים, המקום, המוצא, רמת החיים של הקיבוץ, פרט להבדל אחד שאותו בדק המחקר - ההבדל בין דתיים וחילונים.
והתוצאה הייתה מדהימה: שיעור התמותה בקיבוצים החילוניים היה גבוה פי שניים עד פי ארבע מאלו שבקיבוצים הדתיים. לאחר שנות המחקר התברר כי בקיבוצים החילוניים היו 199 פטירות, ואצל הדתיים 69. כאשר בדקו החוקרים למה בקיבוצים החילוניים שיעור התמותה גבוה יותר מהקיבוצים הדתיים, כגון האם לנפטרים החילוניים היה יותר כולסטרול, לחץ דם או שומנים בדם, לא נמצאו ממצאים משמעותיים ביותר, וכמעט הכול היה זהה.
אבל כנראה שיש סיבות נוספות לאריכות הימים. למשל התפילה גורמת לביטחון ומשמעות בחיים, חיי הנישואין יותר יציבים בריכוזים הדתיים, גם שיעור הילודה יותר גבוה. כמו-כן לַשַׁבת יש השפעה מדהימה, והיא גורמת לשקט ושלווה למול ימי הצמיחה והיצירה.
בחיי האמונה יש ברכה גם לגיל זקנה, כאשר אדם שמגיע לגיל זקנה הוא לא מרגיש מיותר, הלימודים שבהם עוסק, והקִרבה שלו לגן-עדן מעניקה לחייו רעננות ומשמעות.
אמנם אנו רק בני אדם ולא מלאכים, וצריך לזכור שגם חיי האמונה יכולים לגרום לתופעות הפוכות של הגזמה וניתוק מחיי העולם הזה, ואפילו לפטירה בקיצור ימים. ולכן יש לזכור שאנו רק בני-אדם ולא מלאכים, אך גם הימים שבהם אנו צריכים להתעלות למדרגת מלאך, מוסיפים רק לבריאות.

לימוד ומעשה לעת זקנה
הרב ישראל רוזן שליט"א, ראש מכון 'צומת'
המשנה בסוף מסכת קינים קבעה עובדה די מוסכמת: "זקני עם הארץ כל זמן שמזקינין דעתן מיטרפת עליהן, אבל זקני תורה כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן, שנאמר: 'בישישים חכמה ואורך ימים תבונה' (איוב י"ב)". אינני מצפה שכולם יהיו 'זקני תורה', כפי שמוכח בעליל מן החיוניות השופעת מגדולי הדור ומפוסקים ישישים, אשר ראשם חד ורוחם ולבם שופעים ומפכים בעוז. ממימרא זו נגזור גם לכולי עלמא.
לבאי בתי הכנסת ייאמר: אשרי מי שמועיד עצמו לשיעורים יומיים או שבועיים, גם אם קצת מנמנמים בהם וגם אם 'הדף היומי' לא בדיוק מרתק. די בעצם ההתוועדות והחברותא להוסיף הרבה טעם לחיים. יתר עליו מי שמסוגל להצטרף ל'כולל בעלי בתים' אשר היצעם די רחב. לבי לבי על 'זקני עם הארץ' שאופציות אלו סגורות כליל בפניהם.
אך לא רק בתורה כפשוטה הדברים אמורים; אשרי מי שהרגיל עצמו לעסוק ולהתעניין בעניינים שברוח, כולל תרבות ומדע. מובטח לו בטבעו של עולם "גם כי יזקין לא יסור ממנה". הוא ימצא שטחי עיסוק והתעניינות אשר יקנו לו מוטיבציית חיים, ואנדרלין אינטלקטואלי.
לעומתם, 'זקני עם הארץ', המכלים ימיהם הצעירים בתרבות הגוף, בנהנתנות, בפוליטיקה, במרוץ אחר הכסף, בתחרותיות, ב"קנאה תאוה וכבוד". מה יעשו אלו לעת זקנה ושיבה וגבורות, עת התנדפו המוטיבציות הגופיות והאדם נותר שבר כלי וחסר-תוכן.
אחת העצות המועילות ביותר היא לעדור בשדות החסד, העזרה לזולת והתרומה למען החברה, בכל תחום שהוא. עינינו הרואות כי אנשים ונשים מבוגרים, קשישים ואף ישישים זוכים ל'טעם החיים' דוקא כאשר הם נושאים עיניהם ולבם אל המעגל החיצוני להם.
ואוסיף; ההמלצות דלעיל מכוונות הן לגברים והן לנשים. אם יהיה ביקוש בטוחני כי יפתחו 'כוללי בוקר לנשים', וכן חוגים תורניים ושיעורי העשרה כלליים. בודאי הן תמצאנה את מקומן בשדות החסד, התפור עליהן.
"שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מיטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי" (מגילה כ"ח).