- מדורים
- הרה"ג זלמן מלמד
- פרשת שבוע ותנ"ך
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת תורקיה
1352
כאשר תוקפים אותך אויבים ופוגעים בך, כיצד יש להגיב? האם להכות את הפוגעים מכה כפולה ומכופלת כך שלא ישתלם להם לנסות לפגוע שוב? או שמא תגובה קשה עשויה להביא להסלמה, להגברת ההתקפות ולסכנה גדולה יותר? אולם מאידך גם באיפוק ובהבלגה טמונה סכנה שהאויב יפרש זאת כחולשה ויחריף את התקפותיו.
גם האפשרות ללכת בדרך אמצעית, להגיב בהתקפות מתונות, כלומר לא להבליג מצד אחד, וגם לא להפריז בתגובה מצד שני, גם זה אינו פתרון, כי לשמור על המצב כמו שהוא - הרי זה בלתי נסבל. מה לעשות?
השאלה הזו ניצבת בפנינו שנים רבות במאבק שלנו עם אויבינו מבחוץ. אבל היא מתפשטת גם למאבקי כח אחרים בתחומים שונים: איך להגיב ואיך להתמודד עם המתנגד לך.
בשאלה זו נתקלו יעקב ובניו בשכם. איך להגיב על הפגיעה הקשה בדינה, כאשר לקח אותה שכם בן חמור וישכב אותה ויענֶהָ. לעבור על כך בשתיקה אי-אפשר, אבל גם להכות את העיר ולהענישה אי-אפשר, כי עלולים יושבי הארץ להאסף ולהרוג את כל המשפחה.
החשש הזה הוא שהדריך את יעקב אבינו, ועל כן דאג מאד כאשר שמע ששמעון ולוי הרגו את כל אנשי שכם: "ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי, עכרתם אותי להבאישני ביֹשב הארץ בכנעני ובפריזי ואני מתֵי מספר ונאספו עלי והִכוני ונִשמדתי אני וביתי".
ומה ענו שמעון ולוי? "ויאמרו, הכזונה יעשה את אחותנו?" איזה מין תשובה השיבו לדבריו, כיצד הדברים עונים לשאלתו? הם אמרו, אין חשש שיתנפלו עלינו, כי עשינו מה שעשינו בצדק. אילו סתם התנפלנו על אנשי שכם בלי כל סיבה, עלול היה זה לגרום לסכנה, אבל אנחנו פעלנו בצדק. אי-אפשר לעבור בשתיקה על המעשה שעשה שכם לאחותנו, וכיון שפעלנו בצדק לא יפגעו בנו.
ועוד, אדרבא, אילו לא הגבנו על המעשה הנורא הזה, דוקא חוסר התגובה היה מסכן אותנו, כי יושבי הארץ היו רואים שאפשר לפגוע בנו ואין לפחד מאיתנו. דוקא התגובה החריפה שלנו היא תרתיע את יושבי הארץ ושוב לא יפגעו בנו.
כך מסכם בעל "אור החיים" הקדוש את הדברים.
אולם ליעקב היתה שיטה אחרת. ליעקב אבינו יש תוכניות לטווח ארוך-ארוך. הוא עוסק בבנין המשפחה העתידה להיות היסוד לאומה הישראלית, והוא לא יכול להתעכב ולהתעסק במאורעות חולפים ולהתעמת איתם. הוא לא רוצה שבעיות חולפות יסכנו את העתיד הגדול של עם ישראל.
כך נחלקות הדעות עד היום, כיצד יש להגיב כנגד התקפות אויב.
ומכל מקום, מה שקרה לאחר מעשה של שמעון ולוי, מתואר בפסוק: "ויסָעו ויהי חִתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב".

נסיונות בחיים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ג חשוון תשע"א

המבחנים שלקראת הגאולה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ו תמוז תשס"ח

נחמו נחמו עמי
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אב תש"ע

זהירות בדרכים - מצוה ממצוות ה'
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אלול תש"ע

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (3)
שיעור מס' 92
י"ז סיון תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (2)
שיעור מס' 91
ט"ז סיון תשפ"ג
בזכות מה נקרע הים?
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ב
י"ג שבט תשפ"ב
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (11)
שיעור מס' 75
כ' אייר תשפ"ג
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
איך ללמוד גמרא?
השלמת התמונה
קילוף פירות וירקות בשבת
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
לקום מהתחתית של התחתית
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל

הלכות צניעות א'
הרב אליעזר מלמד | סיון תשנ"ד

הילולא של רבי מאיר בעל הנס
מתוך "קול צופייך" גיליון 400
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אייר תשס"ז

מלחמת העצמאות - סיפורו של מאיר היימן
שיחה שניתנה ביום העצמאות תשע"ה בישיבת בית אל
רבנים שונים | ד' אייר התשע"ה
