דרך המלך | הרב דר' דניאל מלאך | בית המדרש

מדורים
ענג שבת

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

371

2 דק' קריאה

משה שלח מלאכים אל מלך אדום וביקש לעבור דרך ארץ אדום. הוא הבטיח כי בני ישראל ילכו רק בדרך המלך, כלומר, בדרך הראשית : "נשאלתי מכהן שרוצה לנסוע ליריחו באוטובוס, ודרך המלך עוברת דרך בית הקברות שעל הר הזיתים..." (שו"ת הר צבי יורה דעה סימן רפ). בדרך כלל הדרך הראשית היא גם הדרך הקצרה : "לא הוליכם דרך ישר דרך המלך כי אם דרך עקלתון" (שו"ת בית יוסף, דיני גוי מסיח לפי תומו סימן יא). דרך זו שייכת למלך : "דרך הרבים דרך המלך הוא, ובידו למכרו או ליתנו" (שו"ת הרשב"א חלק ב סימן רצב ), ולכן גם מבוי השייך למלכות נקרא דרך המלך: "כוונתם על זה הרחוב הוא המבוי, שלעולם מתקבצים שם היהודים ומדברים ונושאים ונותנים בענייניהם, איברא שהוא ג"כ דרך המלך..." (שו"ת מהרשד"ם חלק אורח חיים סימן יט ).
הדרך המקובלת בהסבר סוגיא או בפסיקת ההלכה: "לא יצא מפתח אהלו החוצה, לא יכסוף לריח שדה. דרך המלך שכבשוה רבים יעבור, לא נפתה לבו דרך כרמים" (שו"ת הרשב"א חלק א סימן תיח ), וכן הדרך שבה פסקו רוב הפוסקים : "נפסוק כדברי החכמים המפורסמים שכתבו דעתן בדין ההוא, ודרך זו דרך המלך נכונה וקרובה אל הדעת להרים מכשול" ( הרב יוסף קארו, הקדמה לספר בית יוסף ).
משמש גם כחלק מתארים ושבחים לתלמיד חכם עצום : "מאיר עיני חכמים כי כל דרכיו משפט, דרך המלך אין לו שיעור ואין גומרין עליו את ההלל, ששבחו ניכר זריז ונשכר" (שו"ת החיד"א סימן ח ). ההלכה האמיתית : "זאת נראית לי נכונה וסלולה, דרך המלך מלכו של עולם יקרא לה, ואין בה נפתל ועיקש" (שו"ת תשב"ץ חלק ד, חוט המשולש, טור ב סימן לד).
אדם שבוחר לעצמו "דרך המלך" מתכוון לעתים שקבע לעצמו כלל ברזל : "ואני כל ימי בדרך כבושה דרך המלך אנכי הולך, שלא להשיב שואלי דבר בדברים שבין אדם לחבירו אא"כ הוא שאול משני הצדדים גם יחד" (שו"ת מכתם לדוד חלק חושן משפט סימן ו).