(פז. במשנה – פח. רבע עליון בנקודותיים)

חלק א – מי צריך לכסות וחזר ונתגלה

א. חיוב אחר לכסות
A. מקור –
לכתחילה יכסה השוחט ("ושפך...וכיסהו..."),
אך בדיעבד – כל מי שרואה – "כי נפש כל בשר... ואומר לבני ישראל...".

B. אגב, לימוד אחר מאותה סמיכות – שיכסה ביד ולא ברגל (במה ששפך (שחט) יכסה).

C. כמה "שווה" מצוות הכיסוי?
ר"ג חייב את מי שחטף את מצוות כיסוי הדם בעשרה זהובים.
איבעיא להו – האם זה על הכיסוי או הברכה? (נפק"מ לחוטף ברהמ"ז שיהיה 40 זהובים). ת"ש – מעשה עם צדוקי שרבי הציע לו 40 זהובים אם יוותר על ברהמ"ז איתם וילך.

ב. כיסה ונתגלה
A. כיסה ונתגלה – לא צריך לכסות שוב.
למה שונה מהשבת אבידה (אפילו 100)? כי כאן יש מיעוט ("וכיסהו").

B. כיסהו הרוח, ע"פ רי"ח: אם לא נתגלה – לא צריך, אם נתגלה – צריך.
שתי שאלות:

1. למה כשנתגלה צריך, הרי כבר נדחה? אין דיחוי במצוות.
2. למה כשלא נתגלה זה מספיק, הרי השוחט ונבלע בקרקע צריך לכסות! תשובה – שם זה כשרישומו ניכר.
   
   

חלק ב – כיסוי דם בתערובת דם