פרשת וזאת הברכה

פרשת שבוע ותנ"ך
וזאת הברכה

קטגוריה משנית

314

3 דק' קריאה

[לג] (א) וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו: (ב) ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת (אש דת) למו: (ג) אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך: (ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב: (ה) ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל: (ו) יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר: (ז) וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה: (ח) וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה: (ט) האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו: (י) יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך: (יא) ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון: (יב) לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן: (יג) וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת: (יד) וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים: (טו) ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם: (טז) וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו: (יז) בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה: (יח) ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך: (יט) עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפני טמוני חול: (כ) ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד: (כא) וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל: (כב) ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן: (כג) ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה: (כד) ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו: (כה) ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך: (כו) אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים: (כז) מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד: (כח) וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל: (כט) אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך:
[לד] (א) ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו ויראהו יהוה את כל הארץ את הגלעד עד דן: (ב) ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון: (ג) ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד צער: (ד) ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר: (ה) וימת שם משה עבד יהוה בארץ מואב על פי יהוה: (ו) ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה: (ז) ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה: (ח) ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה: (ט) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה: (י) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים: (יא) לכל האתת והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו: (יב) ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל: