דרכי לימוד הגמרא | הרב משה חביב | בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אסתר בת רחל

341

5 דק' קריאה

דרכי לימוד הגמרא 1

ישנן שלוש קומות בלימוד הגמרא, בפגישה עם הגמרא:
הקומה הראשונה - הבנת הנקרא
הקומה השניה - בירור וסידור השיטות
הקומה השלישית - העמקה במושגים

א. הקומה הראשונה: לימוד הגמרא ע"פ הבנתנו ללא המפרשים
1. קודם כל יש להבין מה הפירוש המילולי של מילות הגמרא.
לפעמים הדבר מעט מסובך- הגמרא כתובה בארמית והלשון לא תמיד ברורה או שיש שיבושים בגרסה.
2. אחר כך יש להבין מה היתה כוונת הגמרא ומה רצתה לומר, ולהגדיר מה הגמרא אמרה ומה היא לא אמרה.
מו"ר רה"י אומר שהגמרא היא לא כמו התורה שבכתב. היא לא נכתבה בתור ספר, אלא היא תורה שבעל פה- מה שדיברו החכמים בעל פה נכתב בספר. הגמרא נבנתה כך מפני שהיא נכתבה כדי לשמר את בית המדרש חי 2 . אדם שמקשיב לדיון של אנשים אחרים, לעיתים הוא לא יבין על מה הם דנים אך להם עצמם יהיה ברור על מה הם מדברים. כך גם כשאנחנו ננסה להבין את הגמרא, לא תמיד נבין על מה הגמרא דיברה.
יש כמה קשיים אפשריים:
א. כשהגמרא שואלת על הכל ולא מניחה שום הנחה מבלי לברר אותה, קל להבין למה הגמרא התכוונה. אבל כשהגמרא לא שואלת כלום, והרבה הנחות ברורות לה מראש ואני צריך להבין לבד מה ההנחות שלה ולהשלים את החלק החסר בתמונה לבד, לעיתים זה נהיה קשה.
דוגמא לכך רואים במסכת שבת (דף כג.) הגמרא מביאה שם מחלוקת בין רב חייא בר אשי אמר רב לרב ירמיה, האם רק המדליק נר חנוכה צריך לברך, או אפילו הרואה נר חנוכה צריך לברך. לגמרא שם היה ברור והיא לא ראתה צורך לשאול באיזה מקרה רב ירמיה אמר שצריך לברך ורב יחלוק עליו- האם במקרה שהדליק כבר, שעדיין לא הדליק, שידליקו עליו אחרים, שלא ידליקו עליו, או אולי במקרה שהוא בכלל לא חייב להדליק כי אין לו בית.
כשאנו קוראים את הגמרא, התפקיד שלנו הוא לשים לב שחסרה לנו איזו הנחה בגמרא שלגמרא היא היתה ברורה, ועלינו להשלים את התמונה ולשאול באיזה מקרה הם נחלקו.
גם אם אנחנו לא יודעים באיזה מקרה מדובר, זה לא פוטר אותנו מלהגדיר איזה חלקים חסרים לנו בתמונה ואיזה יש לנו, ובעצם להגדיר בצורה ברורה מה כתוב בגמרא ומה לא כתוב- כתוב שרואה מברך, לא כתוב באיזה רואה מדובר.
בשלב זה יש להיזהר במיוחד. לפעמים אנחנו שמים לב שיש הנחה שחסרה בגמרא, שהיא המפתח לכל הבנת מחלוקות הראשונים בסוגיה. אנחנו משלימים את החסר בהשלמה שחשבנו, ובאמת כל ראשון ישלים את החסר בצורה המיוחדת לו. וזהו הפסד גדול, כי אנחנו מחליפים שאלה של 'מיליון דולר' בתשובה של 'דולר'. הדרך היא לתת את התשובה שחשבנו עליה, אבל לא להתקבע עליה אלא לשים לב לכל השלמה אחרת שנראה- אם ברש"י ואם בשאר הראשונים.
בשלב הבא של לימוד הגמרא- ע"פ הבנת הראשונים, אנחנו נראה שזה דבר שהפריע גם לרש"י וגם הוא חיפש את החלק החסר. ואכן רש"י כתב (ד"ה הרואה) "ומצאתי בשם רבינו יצחק בן יהודה שאמר משם רבינו יעקב דלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינה". אבל זה עדיין לא יספק אותנו, שהרי רבינו יעקב הוא לא הגמרא! ואם הוא כתב באיזה רואה מדובר- או שהוא הבין את זה מהגמרא פה, ואם הוא הבין את זה גם אנחנו רוצים להבין את זה, או שהיתה לו ראיה מקום אחר. ואם כן מה הראיה שלו? וגם אם אנחנו לא יודעים, זה לא פוטר אותנו מלהגדיר מה כתוב ברש"י ומה לא כתוב. כתוב ברש"י באיזה רואה מדובר, ולא כתוב ברש"י מאיפה ידע רבינו יעקב את זה- האם היתה לו ראיה ממקום אחר, מסברה וכדו'.
ב. כשלמדו את הגמרא בשפות אחרות, אדם שקרא את מילות הגמרא היה חייב לתרגם את כוונת המשפט לשפתו. אבל היום, כשהגמרא היא בשפתנו ואנחנו קוראים ולא מסבירים למה הגמרא התכוונה, אנחנו מפספסים דברים- אם דברים שהגמרא לא אמרה, אם דברים לא מובנים בגמרא.
וכך סיפר הרב שלמה פישר שליט"א, על אדם שבא ל'חוזה מלובלין' וביקש מה'חוזה' לדבר איתו בלימוד. אמר לו ה'חוזה' שהוא לא רוצה לדבר בלימוד, להגיד מושגים 'חפצא' 'גברא' וכדו', אלא הוא רוצה שהתלמיד יסביר לו למה הוא מתכוון בזה שהוא אומר 'חפצא' בזה שאומר 'גברא' וכו'.
הספרים שבדרך כלל עוסקים בבירור הקומה הזאת הם המהרש"א, הרש"ש, הפני יהושע ועוד.

ב. הקומה השניה: לימוד הגמרא ע"פ הבנת הראשונים והגדרה במה הם מסכימים או נחלקים
שלב זה הוא לאחר שלמדנו את הגמרא והגדרנו בבירור מה כתוב בגמרא ומה לא כתוב.
אנחנו רואים איך רש"י הבין את הסוגיה. גם ברש"י אנחנו צריכים לשים לב- אם רש"י כותב משהו שאנחנו הגדרנו אותו כדבר שלא כתוב בגמרא, צריך להבין מאיפה רש"י ידע אותו- מסברא או ממקום אחר. אם רש"י נדחק, בדרך כלל לפני שרש"י מתחיל לפרש את המילה, כשאומר 'כלומר' או מאריך בפירושו אם הוא נדחק או לא. אחר כך אנחנו צריכים לראות הבנות של ראשונים אחרים. יש להבין, אחרי שלמדנו את הגמרא והבנו אותה לפי פירוש רש"י ותוספות, צריך לראות את הבנות שאר הראשונים- הריטב"א, הרשב"א, הר"ן, וכו' ולברר את השיטות. בדרך כלל כשיש מחלוקות בראשונים, כל אחד מהם הרוויח משהו אחד והפסיד משהו אחר, ובדרך כלל אחד מחודש והשני לא.
גם פה צריך להיזהר. בעיקר כשאנחנו רואים את רש"י אבל גם את שאר המפרשים, שהם משלימים לנו את התמונה. אסור להתקבע על מה שהם אמרו- צריך לשים לב במידה וראשון אחר פירש אחרת מהם.
כאן, אלו שנראה הם יותר הראשונים- אם ראשונים שמפרשים את הגמרא כמו הריטב"א, הרמב"ן, הר"ן והרשב"א, ואם ראשונים שפוסקים הל’ כמו הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם, ואם ראשונים שדרכם להקשות קושיות כגון תוספות, שאפשר להבין מהקושיות שלהם איך הם הבינו את הגמרא.

ג. הקומה השלישית: העמקה במושגי הגמרא
לאחר שראינו בסקירה ראשונית את הבנות הראשונים בסוגיה וחילקנו אותם לפי דעותיהם- מי סובר כמו מי, ומי חולק על מי, אנחנו צריכים להעמיק בהבנות הראשונים ולטפל בשאלות ששאלנו במהלך לימוד הגמרא והמפרשים. באיזה רואה הגמרא דיברה ולמה רש"י אמר כמו שאמר, ומאיפה רש"י ידע שמדובר ברואה שלא הדליק עדיין בביתו או יושב בספינה, מסברה או ממקור אחר, ואם כן מהו. וכן בכל הראשונים- מה לענות על כל השאלות ששאלנו כשלמדנו אותם, מאיפה הם יודעים וכו'.
לפעמים אחרי השלב הזה, נמצא שאיך שחילקנו את הראשונים לפי דעותיהם לא היה נכון, ויכול להיות שהם מסכימים בשורש ובעיקרון, אבל הם חולקים בנקודות ובהסתעפויות מאוד קטנות.
הספרים שעוסקים בדרך כלל בקומה הזאת הם בעיקר ספרי אחרונים שעוסקים בסברות, כגון ר' שמעון שקופ, ר' שמואל רוזובסקי ועוד.

ד. הערות כלליות
בדרך כלל בשלב הראשון אין מחלוקת. רק בפעמים נדירות- שהריטב"א לדוגמא, יבין אחרת מה כתוב בגמרא מרש"י. אם הבנת מה כתוב בגמרא או ברש"י ומישהו אחר אומר לך שכתוב אחרת, אתה מבחינתך הצודק וחובת ההוכחה עליו. המחלוקות נוצרות בדרך כלל בשלב השלישי. כאן זה כבר לפי כח הסברה, שזה לפי שכלו של האדם והרגלו בלימוד, וכל אחד לפי כוחו.
בשיעורים בשיעור א' נתעסק בעיקר בקומה הראשונה, וננסה יותר לראות איך היינו צריכים ללמוד את הגמרא כמו שצריך וכדומה.

^ 1.סוכם ע"פ שיעור של הרב משה חביב שניתן בתחילת השנה. הרב עבר על הסיכום.
a class="footnote" name="2b" href="#2a">^ 2.