מי תקע ראשון? | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

שבת ומועדים
תקיעת שופר

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצ"ל

940

2 דק' קריאה

בזמן מלחמת נפוליאון מלך צרפת והצאר הרוסי, נחלקו גדולי החסידות בשאלה – מי עדיף שינצח?
הרבה מגדולי החסידות תמכו בנפוליאון, מפני שהוא הפיץ בעולם אידיאולוגיה של חירות וחופש, שהם רעיונות אמיתיים הנוגעים לגאולת העולם, עד שאמרו: 'אחרי נפוליאון צועד המשיח'. לעומתם, התיירא בעל התניא מהכפירה שמביא נפוליאון בכנפיו, התנגד לו, ותמך ברוסים.
נמנו וגמרו שני הצדדים, שהצדיק שיתקע ראשון בשופר בראש השנה, תוכרע המציאות בעולם הגשמי כמותו, והמועמד שלו יגבר. לפיכך, בראש השנה קמו הגדולים התומכים בנפוליאון מוקדם בבוקר, התפללו את תפילת שחרית, הזדרזו לתקוע, והיו בטוחים שידם גברה.
ולא ידעו... שבעל התניא, השכים בבוקר, וכשהאיר היום... תקע לפני התפילה...
סיפור זה הוא גם משל עמוק למתרחש בכל שנה מחדש בראש השנה. אנו יודעים שבכל חג חוזר ובא המאורע שבגינו נקבע החג. למשל, בפסח נאמר: "בכול דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, לפי שיציאת מצריים מתחדשת עתה שוב.
וכך בראש השנה, יום בריאת האדם והעולם, העולם שב ונברא מחדש, כלומר - העולם שב ומקבל כוחות חיים חדשים לשנה זו. בכניסת היום, כל כוחות החיים של העולם חוזרים ונאספים חזרה לשורשם והעולם שרוי בתרדמה, ובשעת תקיעת שופר ה' שב ובורא ומעניק כוחות לעולם לשנה זו (תניא, אגרות הקודש יד).
קול השופר נוצר מנשיפה של אוויר – 'נפיחה', ואף בריאת האדם הייתה ע"י נפיחה, "ויפח באפיו נשמת חיים", ללמדנו שזמן תקיעת שופר הוא הזמן בו אנו מקבלים מחדש את נשמתנו וחיינו.
כמו בכל מצב בו ניתנים כוחות, מתחיל מיד בירור ומאבק – לאן יופנו כוחות אלו – לטוב או לרע, כששיא המאבק והבירור הוא בין ישראל לאומות העולם. ראש השנה הוא חג של העולם כולו, ולא רק של עם ישראל, שהרי המאורע אותו אנו מציינים (בשונה מפסח, יום כיפור ושאר החגים) הוא בריאת העולם, מאורע כלל עולמי שאינו מיוחד דווקא לישראל. 'כל באי העולם עוברים לפניך כבני מרון', העולם כולו נידון ומקבל חיים, והגויים רוצים לקבל את החיים לעצמם.
מאבק זה מוכרע רק ביום כיפור, שהוא יום שבו נמחלים עוונותיהם של ישראל, ואז בעת שישראל יוצאים ולולביהם בידיהם, דומה הדבר לשרביט מנצחים, והניצחון ברור (מדרש). ורמוז הדבר במפגש ובמאבק בין יעקב לעשיו, המסתיים בהכרעה – 'ויעקב נסע סוכותה'.
אולם במדרש (ויקרא כט, ד) נאמר, שבאמת המאבק הוכרע קודם. המנצח הוא התוקע בשופר. לכל אומות העולם יש קרניים ותקיעות, אך רק ישראל הם יודעי תרועה בראש השנה. יעקב הקדים ובא לפני עשיו, וכשבא עשיו, התברר שקול יעקב כבר השיג את הברכות. וכך בבריאת העמים, ישראל נבראו אחרונים, אך הם עלו במחשבה להיברא עוד לפני בריאת העולם.
וכמו בסיפור בו פתחנו, מי שזוכה לשמוע קול שופר ראשון ולקבל את כוחות החיים החדשים, הרי שכל כוחות העולם בידיו, וההכרעה כמותו.
ויהי רצון, שנשמע קול שופרו של משיח, והקול הראשון של המקדימים לתקוע יהפוך עוד השנה לקול הניצחון, קול שופר גדול המבשר את הגאולה השלימה. שנה טובה לכל בית ישראל!