- משנה וגמרא
- ברכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(מו. שורה 1 – מז. שורה 11)
המשך ענייני זימון
א. מי בוצע ומי מזמן
בסעודת הודיה שר' אבהו ארגן לר' זירא,
בציעה -
ר' אבהו נתן לאורח (אולי כי הסעודה לכבודו, נחשב בעה"ב).
ר' זירא – בעה"ב בוצע (ע"פ רי"ח, כדי שיבצע בעין יפה (רשב"י)), ושכנע את ר' אבהו.
ברכה –
ר' אבהו – אורח (רי"ח – רשב"י, כדי שיברך את בעה"ב, והגמרא מביאה את נוסח הברכה).
ר' זירא – מי שבצע (רב הונא מבבל)
(מו. באמצע)
ב. עד היכן ברכת הזימון?
תוס' – יחיד שחיכה לשניים לזימון, עד איפה מחכה לפני שממשיך לאכול?
רב נחמן – זימון (זימון והזן ברכות נפרדות),
רב ששת – זימון + הזן (ברכה 1).
נימא כתנאי (לכמה חלקים (אנשים) ניתן לפצל את הברכה):
|
| זימון | הזן | הארץ | ירושלים | הטוב והמטיב |
|
נימא כתנאי | ברייתא א | 1 | 2 | 3 |
| זימון והזן הולכים ביחד – כרב ששת | |
ברייתא ב | 1 | 2 | 3 | 4 |
| זימון והזן נפרדים כר"נ | |
הדחייה | ברייתא א | 1 | 2 | 3 |
| פועלים מחברים את הארץ וירושלים | |
| ברייתא ב - | 1 | 2 | 3 | 4 | כדעה שהטו"מ דאורייתא |
(מו. 6-)
אגב הנ"ל –
ג. ראיות שברכת הטוב ומטיב אינה דאורייתא
-
רב יוסף – שפועלים לא אומרים.
-
רב – מכך שפותחת בברוך (והרי בברייתא: ברכה הסמוכה לברכה קודמת אינה פותחת בברוך, אלא מכאן שנתקנה מאוחר יותר על שנקברו אנשי ביתר)
-
ר"נ בי"צ – שאין אומרים אותה בבית האבל אלא דיין האמת (ולת"ק – אומרים כרגיל),
(ומר זוטרא שילב נוסח של דיין האמת באמצע הטוב והמטיב).
(מו: שליש עליון)
ד. להיכן חוזר?
(תוס' 2 – אחד שיצא לשוק ורק ענה להם לזימון והקשיב עד סוף ברכה ראשונה, כשיברך, מאיפה מברך?)
אביי – מההתחלה,
רבנן – מהארץ (וכן הלכה).
¬¬
ה. מנהגי הסעודה של הפרסיים וחז"ל
1. מי יושב איפה ומי מכובד
בשתי מיטות –
פרסים - החשוב מסב ראשון, והשני מסב לראשו (לשמאלו, ליד ראשו, שזה מכובד מרגליו, ולא מדברים אלא בתנועות ידיים),
רב ששת (ברייתא) – השני לרגליו (מימינו, וכך מדבר אתו בקלות)
שלוש מיטות -
השני למעלה ושלישי למטה.
(ואפילו שכך קשה לגדול לדבר עם השני, כבוד השני עדיף).
2. מים ראשונים –
הגדול (ומיד מביאים לו את השולחן שלא יחכה. וכן בברייתא, אך בראשונים – אם כולם מברכים יחד אז הגדול אחרון שלא יחכה).
3. מים אחרונים -
פרסיים – הגדול אחרון (ומשאירים לו את השולחן עד אז שימשיך לאכול),
הברייתא – הגדול תמיד 5 לפני הסוף (מצד אחד מעין ראשון – וכך גם יזמן (כדלעיל מג. רב, וכסיפור עם רבי ורב), מצד שני – לא ראשון ממש שלא יחכה לכולם, אלא ראשון מתוך חמישה).
וכן עוד ברייתא -
לא מכבדים את הגדול להיות ראשון במים אחרונים (אא"כ הם 5 ומטה).
[אגב, גם לא מכבדים בדרכים ובגשרים. ומסופר על אביי ורבין שהלכו בדרך, ורבין לא כיבדו בדרך אך כן בפתח בית הכנסת, והסביר על פי רי"ח שמכבדים רק בפתח הראוי למזוזה].

חיוב ברכת המזון לנשים ודין 'ערבות' בין נשים לגברים
אליבא דהלכתא 5
הרב ישראל שווץ | סיון תשע"ד

אמן – חלק מן הברכה?
ברכות דף מז ע"א
הרב יאיר וסרטיל | אלול תשע"ו
"נחש כרוך על עקבו"- חלק ב'
שיעורים באגדות חז"ל
הרב ניר טיבי | ט"ו חשוון תשע"ז

דין ערבות במצוות
ראש השנה דף כט ע"א; ברכות דף כ ע"ב
הרב יאיר וסרטיל | חשוון תשפ"א
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
תהיו חמים!
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
לקום מהתחתית של התחתית
איך נראית נקמה יהודית?