נקרא אל הדגל | הרב חיים רטיג | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
מאמרים נוספים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

792

3 דק' קריאה

ספר ויקרא פותח בקריאת ה' אל משה: "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור". פנייה זו, אשר נראית לנו כעוד אחת מפניותיו הרבות של ה' אל משה, יש לה משמעות מיוחדת, גם לאור סיומו של מעשה המשכן וגם כפתיחה לכל תורת כוהנים המובאת בספר זה.
בכל בניין גשמי ישנה סכנה שאחרי הגמר שלו, לא יידעו למלא אותו בתוכן הרוחני הראוי לו. אולם משה הוא המנהיג הנכון במקום הנכון כדי להכניס את הקדושה ואת הרוח אל תוככי האוהל הגשמי המורכב מבדי עצי שיטים ויריעות, קרסים אדנים ועמודים, וכמובן - עבודת הקרבנות הבאה לכפר על ישראל ולתקן את הנשמה העדינה שייתכן שנפגמה במעשיה בין בשוגג בין במזיד.
משה מצוי במדרגה מעל המלאכים. הם לא יודעים מקומו של ה' - שואלים זה אל זה איה, אבל משה מדבר פה אל פה והדיבור נשמע אליו בכל עת שיבוא אל הקודש. במשה מתגלמת האידיאה האנושית, כך צריך להיות האדם השלם.
משה מבין שהמדרגה של המשכן היא מעל למדרגתו של הר סיני. בהר סיני השכינה שכנה רק באופן זמני, ואילו כאן היא תשכון בקביעות. לכן משה מחכה שה' ידבר אליו. בדומה להר סיני, נשא משה קל וחומר בעצמו בעניין זה. ואכן, התחלת העבודה נקבעת על פי ה', בציוויו הישיר. מכאן אנו למדים כי מעמד הר סיני לא תם, הוא רק שינה צורה אל בין הכפורת, ושם ממשיך ה' לדבר אל ישראל.
גם ה' קורא אל משה, מתוך גילוי של חיבה מיוחדת. זאת בניגוד לפגישה המקרית של ה' עם בלעם, כי "ויקר" זה לשון טומאה, ואילו "ויקרא" - לשון חיבה. שני כוחות מנוגדים הם בלעם ומשה, מאבק איתנים מתחולל ביניהם, האחד מגלה את החסד בעולם ולא מוכן שיבולע העם, ואילו השני כל עניינו מידת הדין בעלת העין הצרה שמוכן לבלע עם.
גם אם באומות העולם קם נביא, אין הוא שווה בדרגתו ובכוחותיו אל משה. את בלעם הורגים בחרב נוקמת מידה כנגד מידה. אותה החרב ששוחטת את הקורבנות ומתקנת את נשמת האומה, אותה החרב שבה בלעם רוצה להרוג את האתון, יודע הוא לכוון לעת של זעם ולקלל. ואילו משה יודע רק לברך, לתקן, לגלות את הטוב והיפה שבכל דבר.
למרות כל הסגולות הגדולות הללו של משה, עדיין הוא נשאר העניו מכול. האל"ף הקטנה של ויקרא מגלה לנו כי משה מקטין את מקומו ואפילו דיבור אלוקי ישיר לא גורם לו להרגיש חשוב, להתגאות על עמו ועל אחרים. משה מבין כי הוא שליח ולית לו מגרמיה כלום, הוא כל כולו מלא להט אידיאלי לעשות את דבר ה' ולתקן עולם.
משה הוא הסמל למנהיגים הישראלים בכל הדורות כולם. "צאי לך בעקבי הצאן, מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא למשה כל רועיהם ופרנסיהם של ישראל עד העקב עד סוף כל הדורות". משה הוא אבי הרועים בישראל, ואנחנו צריכים ללמוד ממנו דרכי הנהגה.
לא רק אל משה ה' קורא, אלא אל כל אחד ואחד מאיתנו ובמיוחד אל המנהיגים שבתוכנו. זו קריאה גדולה שלא פוסקת, גם אם אין מזבח ואין כרובים, דבר ה' מהדהד אלינו מסוף העולם ועד סופו. אנחנו רק צריכים אוזניים רגישות כדי לשמוע אותה.
בימים אלו של מעשה מרכבת הממשלה, על מנהיגנו כולם ללמוד ממשה כיצד למלא בתוכן רוחני את כל המסגרות המדיניות הגשמיות, ללמוד מהי רוח של שליחות למען ישראל ואלוקיו, לעשות הכול בעוז ובענווה, באמת ובאמונה. להיות מתלמידיו של אברהם אבינו הגומל חסד עם הבריות, ולא מתלמידיו של בלעם הדואג לעצמו ורוצה להרע לאחרים.
בטוחני כי הכוח שניתן לנבחרי הציבור שלנו, אותם אנשים ראויים משכמם ומעלה, יביא לידי ביטוי את כוחות הטוב והחסד, וכך נוכל להתקדם במעלה הקשה כל כך של גאולה המתעוררת לה לאטה, אך ודאית בהופעתה.

פורסם בעיתון "בשבע"