פרק ט - אמר רבי עקיבא | הרב אחיקם קשת | בית המדרש

ספריה
מסכת שבת

קטגוריה משנית

129

2 דק' קריאה

בית שסמוך לבית ע"ז בבלי פב.‏
הירושלמי דן בזה בעבודה זרה פ"ג ה"ו [כא:], ועיין מה שכתבנו שם.
דורות הראשונים הריחו את הקרקע - אינו בירושלמי בבלי פה.‏ • פ"ט ה"ב [נח:]‏
בבבלי כתב שהדורות הראשונים למדו את כללי היניקה ע"י הרחת הקרקע, ובירושלמי לא הובא.
המקור לכך שזורעים בערוגה חמישה זרעונים בבלי פד:‏ • פ"ט ה"ב [נח:]‏
זירועיה - מיעוט זירועיה שנים! אמר רבי שמואל בר סיסרטא: משנים את למד ארבעה וכו' (לומד מסברא שכשם שאפשר לזרוע שניים כך אפשר לזרוע חמישה). רבי יהושע בן לוי אמר: זרע (אחד) זרעיה (שניים) זרועיה (עוד שניים - הרי חמישה) וכו'. רבי חגי אמר: זרעיה חמשה (דורש מכך שהן חמש אותיות), כל ההן דאנא משכח לה אנא מחיק לה (ואת האות וא"ו אינו גורס).
בבבלי דורש זאת כך: תוציא - אחד, צמחה - אחד, זרועיה - שניים, תצמיח - אחד.
הזרעים בערוגה הם בארבעה משולשים בבלי פה.‏ • פ"ט ה"ב [נח:]‏
ארבעה את נותן בתחילת ששה ומיצר והולך (מכל אחת מהצלעות אל מרכז הריבוע, כך שכל מין ממלא משולש), (אי) איפשר שלא יהא שם נקב אחד פנוי (באמצע, בשביל המין החמישי) ליטע בו את האמצעי (כך: ).
בבבלי הזרעים אינם ממלאים את המשולשים אלא רק בצלעות הריבוע.
אורכם של עונה, עת ורגע בבלי פו.‏
הירושלמי דן בזה בברכות פ"א ה"א [ה.], ועיין מה שכתבנו שם.
שכבת זרע טמאה עד שלושה ימים בבלי פו:‏ • פ"ט ה"ג [נט:]‏
זו דברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה, אבל דברי חכמים עד שלשה ימים (קרבן העדה: שלושה ימים שלמים, שהם שש עונות. פני משה: עד ולא עד בכלל, שהם שלוש עונות), מיכן והילך היא נסרחת.
בבבלי גירסתנו היא שש עונות שלמות, והגר"א הביא גירסא "שלוש עונות שלמות".
אגדות על מתן תורה - אינן בירושלמי בבלי פו:-פט.‏ • פ"ט ה"ג [נט:]‏
בבבלי האריך כאן במחלוקת האם התורה ניתנה בשישי בסיוון או בשביעי בו, וכן האריך באגדות על מתן תורה ועל השטן ששאל היכן התורה 1 .
הקב"ה ניסה לחטוף את הלוחות ממשה בבלי פז.‏
הירושלמי דן בזה בתענית פ"ד ה"ה [כג.], ועיין מה שכתבנו שם.
מחלוקת האם שבת ניתנה במרה או באלוש בבלי פז:‏
הירושלמי דן בזה בביצה פ"ב ה"א [ט:], ועיין מה שכתבנו שם.
הנעלבים ואינם עולבים - אינו בירושלמי בבלי פח:‏ • פ"ט ה"ג [נט:]‏
בבבלי הביא שהנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. ואינו בירושלמי.
תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם - אינם בירושלמי בבלי פח:‏
הירושלמי דן בזה בחגיגה פ"ב ה"א [ט.], ועיין מה שכתבנו שם.
סיכה שאינה של תענוג פ"ט ה"ד [ס:]‏
הירושלמי כאן הובא גם ביומא פ"ח ה"א [לט.], ועיין מה שכתבנו שם.
ציפורת הכרמים רק לרפואה ולא לזיכרון בבלי צ:‏ • פ"ט ה"ז [סא.]‏
ציפורת כרמים וכו'. תמן אמרין מאן דבעי ניפרוש מן דרך הארץ (מתשמיש המיטה), אכיל פלגא ושביק פלגא, של שמאל אסור ושל ימין מותר, אבד כל שהוא חסר כל שהוא אין לו תקנה עולמית.
זו סגולה לזיכרון, ובירושלמי כאן לא הוזכרה הסגולה 2 .

^ 1.הירושלמי ממעט להזכיר את השטן (ומזכיר רק שהשטן מקטרג), וכן אינו מזכיר שמות מלאכים ושדים, אך הבבלי מזכירם במקומות רבים. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎מז‎.
^ 2.דרך הירושלמי למעט בסגולות. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎מו‎.