407
בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח, אמר רבי יסא: לפי שאין הגוף ניזון מהן, אמר רבי לוי: שהן מין קללה.
בבבלי לא דן בטעם לזה, ובפשטות הוא משום שאינו מזון (רש"י ד"ה חוץ), כטעם הראשון בירושלמי, והטעם שהן מין קללה לא הובא בבבלי כלל 1 .
גדר מבושל - שלוק או צלוי פ"ג ה"א [יט:]
הירושלמי כאן הובא גם בנדרים פ"ו ה"א [יט:], ועיין מה שכתבנו שם.
יש דעה שבנדרים הלך אחר לשון תורה פ"ג ה"א [יט:]
הירושלמי כאן הובא גם בנדרים פ"ו ה"א [כ.], ועיין מה שכתבנו שם.
ברכתו של קורא בבלי כח:
הירושלמי דן בזה בברכות פ"ו ה"א [מה:], ועיין מה שכתבנו שם.
הנודר מכיכר מערבין בו בבלי ל. • פ"ג ה"א [יט:]
נדר מן הככר מערבין בו, הקדישו אין מערבין בו.
בבבלי רב הונא אמר רב חילק שאם אמר "שבועה שלא אוכל כיכר זו" מערבין בה, ואם אמר "כיכר זו עלי" אין מערבין בה, ובירושלמי אין את החילוק הזה (גם בבבלי יש דעה שלא מחלקת).
אוכל הוא מזון בלשון תורה ולא בלשון בני אדם בבלי ל. • פ"ג ה"א [יט:]
אמר רבי חייא בר בא (אבא) רבי יוחנן: אכל חליטן (לביבות) ואמר (ונדר) לא טעמית מידי בההוא יומא (משמע שלביבות אינן מזון), ותנינן: הנודר מן המזון מותר במים ומלח (משמע ששאר האוכלין הם כן מזון). פתר לה כרבי יאשיה, דרבי יאשיה אמר הילכו בנדרים אחר לשון תורה, ומניין שכל הדברים קרויין מזון? רבי אחא בי רבי עולא אמר: ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון, מה תלמוד לומר מזון, אלא מיכן שכל הדברים קרויין מזון.
בבבלי הקשה בדומה לזה מהנשבע שלא אכל. וחילק שזיונא כולל את כל האוכלין (חוץ ממים ומלח, ובזה מדובר במשנה) ומזונא לא כולל את כל האוכלין. הבבלי לא תירץ שהלכו בנדרים אחר לשון תורה 2 .
טעם עירובי חצרות - מפני דרכי שלום פ"ג ה"ב [כ:]
הובא גם פ"ז ה"ט [מט:], ועיין מה שכתבנו שם.
אי בעי מפקר לנכסיה - אינו בירושלמי בבלי לא.
עיין מה שכתבנו בברכות פ"ז ה"א [נג.].
לכו"ע מערבין בדבר שהוא שבות בבלי לב: • פ"ג ה"ג [כא.]
ראוי הוא לעבור על השבות ולאכול (בין השמשות, ולכן מערבין בו).
בבבלי היא רק דעת רבי, אך לחכמים אין מערבין בשבות.
האם לר' נחמיה מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר בבלי לה.
הירושלמי דן בזה בשבת פי"ז ה"ד [פג.], ועיין מה שכתבנו שם.
עירוב שנתגלגל לתוך ד' אמות בבלי לה. • פ"ג ה"ד [כב.]
נתגלגל חוץ לתחום ונפל עליו גל או נשרף או תרומה וניטמאת מבעוד יום אינו עירוב.
בבבלי הוסיף: לא שנו אלא שנתגלגל חוץ לארבע אמות, אבל לתוך ארבע אמות - הנותן עירובו יש לו ארבע אמות. ואינו בירושלמי.
יש דעה שלוקים על תחומין פ"ג ה"ד [כג.]
רבי יונתן אמר קומי (לפני) רבי חייה רובה (הגדול) בשם רבי שמעון בי רבי יוסי בן לקוניא: לוקין על תחומי שבת דבר תורה וכו', אמר רבי יוסי בי רבי בון: אף על פי כן זה עומד בשמועתו וזה עומד בשמועתו (יש עדיין מחלוקת אמוראים בזה).
בבבלי יז: גם כן דן האם לוקין על תחומין, והדעות הפוכות: רבי חייא אמר שלוקים ורבי יונתן אמר שלא 3 .
התחום מדאורייתא י"ב מיל פ"ג ה"ד [כג:]
הירושלמי כאן הובא גם בעירובין פ"ה ה"ד [לה:], ועיין מה שכתבנו שם.
נוסח שטר קידושין עם תנאי, סימפון, מעשה קודם לתנאי פ"ג ה"ה [כד.]
הירושלמי כאן הובא גם בקידושין פ"ג ה"ב [לג:], ועיין מה שכתבנו שם.
צריך תנאי כפול רק בעריות פ"ג ה"ה [כד.]
הירושלמי כאן הובא גם בקידושין פ"ג ה"ג [לה:], ועיין מה שכתבנו שם.
האם יש ברירה בבהמה ובחבית של שותפין בבלי לו: • פ"ג ה"ה [כד:]
בהמה של שני שותפין וכו' שחטוה - רב אמר: איברים יונקין זה מזה מזה, עולא בר ישמעאל אמר: אין איברים יונקין זה מזה. מודה רב בחבית שהוא חלקו משעה הראשונה.
בבבלי ביצה לז: נחלקו בחבית, ובהמה לכו"ע אסורה משום שינקי מהדדי.
שני ימים טובים של גלויות, עונש הגלות בבלי לט. • פ"ג ה"ט [כו.]
מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריא (דהיינו לצאת לגלות)? על שלא שמרתי יום אחד בארץ. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים (על שני הימים טובים של גלויות), ואיני מקבלת שכר אלא על אחת (שהיום טוב השני הוא עונש, כדלעיל, ולכן אין עליו שכר).
בבבלי לא הובא.
מחלוקת במספר הברכות בתפילת יו"ט שחל בשבת בבלי מ.
הירושלמי דן בזה בשבועות פ"א ה"ד [ו.], ועיין מה שכתבנו שם.
שהחיינו בראש השנה - מדאורייתא או מדרבנן בבלי מ:
הירושלמי דן בזה בפסחים השמטות ד"ה ה"ה, ועיין מה שכתבנו שם (בסוף המסכת).
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה תמיד יש מחלוקת??
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מהי עיקרה של הגאולה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לקום מהתחתית של התחתית
תורה מן השמים
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד גמרא?
