343
ומניין לד' אמות? שבו איש תחתיו. ומניין לאלפיים אמה? אל יצא איש ממקומו ביום השביעי. או חלף (אולי נחליף - מ"שבו" נדרוש אלפיים ומ"אל יצא" נדרוש ד' אמות)? אמר רבי אליעזר ותנינן אסא בן עקיבה אומר: מקום מקום, נאמר כאן מקום ונאמר להלן ושמתי לך מקום, מה מקום שנאמר להלן אלפיים אמה אף מקום שנאמר כאן אלפים אמה.
בבבלי הלימוד הוא: מקום ממקום, ומקום מניסה, וניסה מניסה, וניסה מגבול, וגבול מגבול, וגבול מחוץ, וחוץ מחוץ 1 .
אלכסון בארבע אמות בבלי מח. • פ"ד ה"א [כז.]
ארבע אמות שאמרו וכו' כשהוא נפנה - מן הצד, וכשהוא מתפלל - מתפלל לוכסן (באלכסון, כדי שיתרחק ארבע אמות מהצואה).
בבבלי בדף מח. לא דן באלכסון לגבי ארבע אמות, אלא בדף נו. לגבי אלפיים אמה.
מהותם של ארבע אמות בבלי מח. • פ"ד ה"א [כז.]
רבי יודה בן פזי בעי: ארבע אמות שאמרו, תחום הן או אינן תחום (חקירה בהגדרת ארבע אמות, האם הן כתחום, כלומר האם דינם כאלפיים אמה)? אין תימר (אם תאמר) תחום הן - אין נותנין לו ארבע אמות משני מקומות (שהוא כמו תחום, שיש רק אחד), אין תימר אינן תחום - נותנין לו ארבע אמות משני מקומות.
בבבלי לא הובאה חקירה זו.
פירות שיצאו חוץ למקומן בבלי מא: • פ"ד ה"א [כז.]
דרבי נחמיה היא (משנתנו), דתני: פירות שיצאו לרשות הרבים וחזרו - שוגג יאכלו מזיד לא יאכלו, רבי נחמיה אומר: בין שוגג בין מזיד לא יאכלו עד שיחזירן למקומן שוגג.
בבבלי כתב שמשנתנו יכולה להיות לכו"ע, שיש לחלק בין אדם שאם יצא במזיד הפסיד את מקומו, לפירות שגם אם הוציאום במזיד - אנוסים נינהו. ומהירושלמי משמע שלא מחלק בין פירות לאדם.
הבא מחוץ לתחום מותר בבלי מא:
הירושלמי דן בזה בביצה פ"ה ה"ח [כב:], ועיין מה שכתבנו שם.
תחומין למעלה מעשרה - אינו בירושלמי בבלי מג. • פ"ד ה"א [כז:]
בבבלי דן האם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים, והזכיר את יוסף שידא. ובירושלמי לא הובא 2 .
אליהו לא בא בשבת ויו"ט בבלי מג:
הירושלמי דן בזה בפסחים פ"ג ה"ו [כג:], ועיין מה שכתבנו שם.
השפופרת של רבן גמליאל בבלי מג: • פ"ד ה"ב [כח.]
מצודות היו לו לרבן גמליאל שהיה משעיר (מלשון שיעור) בה עיניו במישר.
בבבלי נקראת: שפופרת.
ראיה לר"י מהמעשה ברבי טרפון בבלי מה. • פ"ד ה"ד [כח:]
אמרו: והלא בית מדרשו של רבי טרפון היה בתוך אלפים אמה, או שמא הקנה עצמו לבני עירו מבעוד יום (ואם כן אין מכאן ראיה לרבי יהודה). אשכח תני: בשחרית זרחה החמה אמרו לו רבי הרי העיר לפני היכנס (ומשמע שלא התכוון לשבות בעיר מבעוד יום, ואם כן יש ראיה לרבי יהודה).
בבבלי גם כן הקשה על רבי יהודה אותה קושיא, ולא דחה זאת.
האם גר שטובל בשבת קונה שביתה בבלי מה. • פ"ד ה"ה [כח:]
רב נחמן בר יעקב בעא: גר שטבל לאחר שהאיר המזרח, מאחר שאילו היה ער היה קונה לו שביתה (גר שטבל באמצע השבת, האם קונה שביתה כדברי רבי יוחנן בן נורי שסובר כך לגבי ישן)? (שיירי קרבן ומראה הפנים הוכיחו מכאן שמותר לגר לטבול בשבת).
בבבלי לא הובא.
הלכה כמיקל בעירובין ולא במחיצות בבלי מו.
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"א ה"א [ב.], ועיין מה שכתבנו שם.
האם הלכה כרבי אפילו מחביריו בבלי מו:
הירושלמי דן בזה בעבודה זרה פ"ה הי"ד [לז.], ועיין מה שכתבנו שם.
הלך בעלה למדינת הים צריכה להמתין לכו"ע בבלי מז.
הירושלמי דן בזה ביבמות פ"ז ה"ד [מב.], ועיין מה שכתבנו שם.
התחום מדאורייתא י"ב מיל בבלי נא.
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ה ה"ד [לה:], ועיין מה שכתבנו שם.
למה משווים את העצים לצדיקים?
איך נראית נקמה יהודית?
מהי עיקרה של הגאולה?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
איך ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שימוש נכון בתנור הביתי
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
למה ללמוד גמרא?
לבדוק את החמץ שבלב
חכמת התורה וחכמות החול
