קריאת שמע כותיקין – הידור, חיוב, או בעיה הלכתית? | הרב ישראל שווץ | בית המדרש

משנה וגמרא
ברכות

קטגוריה משנית

182

4 דק' קריאה

א. בפשט הגמרא האם ותיקין זה חובה או הידור (שים לב ללשונותיהם של רב הונא, אביי ורבי יוחנן)?
__________________________________________________________________________________________________________

ב. עיין בתוספות ד"ה 'לק"ש כותיקין'.
1. תוספות הבין בהוא-אמינא שלו שאביי פסק שחובה לומר ק"ש כותיקין, לפני הנץ. אין לק"ש זמן אחר. ומשום כך הקשה שבשתי גמרות אחרות למדנו שני זמנים אחרים לק"ש. ציין את הגמרות האלו –
______________________________________________
2. לכן מסיק התוספות שבאמת זמן ק"ש מתחיל ב __________ ומסתיים ב____________ וק"ש כותיקין היא רק _____________.
3. בהמשך מקשה התוספות מגמרא מפורסמת ביומא דף לז עמוד ב, על הילני המלכה שעשתה נברשת של זהב. מה קושייתו וכיצד מתרץ אותה?
_________________________________________________________________________________________
[האם אתה מקבל את התירוץ של תוספות בסבבה. או שיש לך קצת קווץ' בלב?]

ג. התוספות אצלנו הוא חלקי. הוא מביא שיטה אחת כדי ליישב את הסוגיות בברכות והסוגיה ביומא. לעומת זאת, בתוספות במסכת יומא הובאה השיטה הנ"ל בשם ר"י, ושיטה נוספת בשם ר"ת:
ורבינו תם פירש דזמן קריאת שמע הוי אחר הנץ החמה. כמתניתין דהכא. וכרבי שמעון. והוותיקין היו ממהרין שלא כדין קודם הנץ החמה בשביל חובת התפלה כדי לסמוך גאולה לתפלה שתהא עם שמש... וקשה, דמצותה עם הנץ החמה משמע דזה עיקר מצות ק"ש. עוד קשה לומר שלא יהא הלכה כאביי דהוא בתראה. מיהו רבינו תם פירש דאביי נמי הכי סבירא ליה, והא דקאמר לק"ש כוותיקין סימנא בעלמא, כלומר סמוך להנץ כוותיקין, ולא כוותיקין לגמרי, דאילו וותיקין מקדימין ואנו מאחרין אחר הנץ. ועוד הביא ראיה מפרק שני דמגילה (דף כ.) וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד הנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר אלמא דבר שזמנו ביום מצותו אחר הנץ.
1. מה שתי הראיות של רבינו תם במסכת יומא לכך שזמן ק"ש מתחיל אחרי הנץ, והותיקין בעצם עושים שלא כדין?
_____________________________________________________________________________________________________
2. איך ר"ת מסתדר עם אביי במסכת ברכות?
______________________________________________________________________

ד. השיטה השלישית בראשונים בנוגע לזמן ק"ש בכלל ולותיקין בפרט היא שיטת רבנו יונה:
הנה למדנו שיש בזמן התחלת ק"ש שני זמנים לדברי הכל. הראשון אחר שעלה עמוד השחר בדיעבד כגון בשעת הדחק והשנית זמן קריאתה לכתחלה והוא משיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ויכירנו. וכמו כן יש שני זמנים בסוף הזמן, אחד לכתחלה ואחד בדיעבד, ואפילו לותיקין, האחד לכתחלה והוא עד שתנץ החמה, והשנית בדיעבד והוא עד ג' שעות כר' יהושע.
וראיה לדבר דאין זמנה לכתחלה אלא עד הנץ החמה בלבד מדתנן בפרק מי שמתו (ד' כב ב) ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא אלמא משמע דמש"ה הצריכוהו לקרות במים כדי שלא תעבור זמנה ואם איתא דזמנה לכתחלה אחר הנץ החמה למה הצריכו אותו לקרותה במים.
סכם את שלושת השיטות עליהם למדנו לגבי זמן ק"ש של שחרית ומהות הותיקין:
ר"י –
___________________________________________________________________________________________________
ר"ת –
_________________________________________________________________________________________________
ר' יונה –
_______________________________________________________________________________________________

ה. כאיזו שיטה פסק הרמב"ם (הלכות ק"ש א, יא)?
______________________________________________________________
ואי זה הוא זמנה ביום מצותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה, ושיעור זה כמו [עישור] שעה קודם שתעלה השמש ואם איחר וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש יצא ידי חובתו שעונתה עד סוף ט שלש שעות ביום למי שעבר ואיחר.
ו. כאיזה שיטה פסק מרן השולחן ערוך (נח, א)?
___________________________________________________________________
"זמן קריאת שמע של שחרית משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד' אמות, ויכירנו. ונמשך זמנה עד סוף ג' שעות, שהוא רביע היום. ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה. ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד".
[למעיינים התותחים: נסו לחשוב מדוע השמיט השו"ע ולא פסק את המשנה בברכות כב עמוד ב]

ז. ל'תפילת כותיקין' יש שני מרכיבים, קריאת שמע לפני הנץ, ושמונה עשרה אחרי הנץ.
והשאלה היא מה העיקר? איפה ה'הידור מצוה' של אנשי הותיקין (=רש"י: אנשים ענווים ומחבבין מצוה), בקריאת שמע שלפני או בשמונה עשרה שאחרי ?
הנטייה הבסיסית שלנו היא שה'נקודה' של ותיקין זה רגעי השקט בהם מתחילים תפילה בלחש כשהחמה זורחת, אך הנצי"ב טוען שהעיקר הוא הקריאת שמע שלפני הנץ!

1. הבא ראיה לאחד משני צדדי השאחה מדברי רש"י אצלנו בדף ט והסבר ראייתך.
____________________________________________________________________________________________________
2. הבא ראיה לאחד הצדדים מדיוק בגמרא בדף כו: 'מצוותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום'.
____________________________________________________________________________________________________
3. הבא ראיה מדיוק בדברי השאילתות דרב אחאי גאון: 'ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'.
____________________________________________________________________________________________________
4. הבא ראיה מדברי התוספתא הבאים:
'אמר רבי יהודה, פעם אחת הייתי מהלך אחר רבי עקיבא ואחר רבי אלעזר בן עזריה, הגיע זמן קריאת שמע, כמדומה אני שנתיאשו מלקרות אלא שעוסקין בצרכי ציבור, קריתי ושניתי ואחר כך התחילו הן וכבר נראתה חמה על ראש ההרים'.
_______________________________________________________________________________________________________

ט. הנפקא מינה למעשה בשאלה בסעיף הקודם היא ביהודי שפקח את עיניו בבוקר חמש דקות לפני הנץ החמה. אין לו מספיק זמן להתארגן ולהתפלל שמונה עשרה עם הנץ, אך לומר כעת רק קריאת שמע לפני הנץ הוא יכול. האם יש עניין שיעשה כך?
ראה את פסק שולחן-ערוך-הרב בסימן נח סעיף ד, והסבר לפי איזה צד בשאלה הוא מסתדר:
ויש אומרים שגם משום חובת קריאת שמע היו מקדימין לקרותה קודם נץ החמה לפי שלכתחלה יש לקרותה בשעה שהוא שעת קימה לרוב בני אדם כמו שנתבאר ועד נץ החמה קמים רוב בני אדם שאין ישנים אחר נץ החמה אלא בני מלכים וכיוצא בהם לפיכך מי שאינו יכול לכוין לעשות כוותיקין אי אפשר לו לסמוך גאולה לתפלה לכתחלה אלא א"כ יוכל לכוין שיקרא לפחות פרשה ראשונה קודם נץ החמה... והעיקר כסברא הראשונה ואעפ"כ נכון לחוש לסברא האחרונה ולקרא לפחות פרשה ראשונה קודם נץ החמה אף על פי שעדיין לא לבש ציצית ותפילין
____________________________________________________________________________________________________

י. מי שמגיע לתפילה לפני זמנה ואומר את מה שכתוב בסידור לפני 'הודו' רואה שיש שם קריאת שמע. מדוע?
1. ענה לפי הטור סימן מו':
לפיכך אנחנו חייבים להודות לך ולשבחך ולפארך... וליתן שבח והודיה לשמך אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו אשרינו שאנו משכימין ומעריבין ערב ובוקר בכל יום פעמים ואומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ורבינו יהודה החסיד היה רגיל לומר אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והיה מכוין לצאת בו י"ח ק"ש משום שפעמים כשעושין קרובץ מתעכבים מק"ש עד אחר זמנה ואמר שהיה יוצא בזה כדאיתא בברכות שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד זו היא קריאת שמע של רבי יהודה הנשיא
__________________________________________________________________________________________________________
2. וענה לפי הבית יוסף שם:
ועכשיו נהגו העולם לומר פסוק ראשון של קריאת שמע כרבי יהודה הנשיא, משום דקריאת שמע בציבור הוי אחר הנץ החמה, ולכך קורין אותו פסוק קודם, שמא שעת קריאת אותו פסוק יהיה קודם הנץ החמה
__________________________________________________________________________________________________________
3. מה הראיה שיש מדברי הבית יוסף לאחד מצדדי השאלה בסעיף ח?
__________________________________________________________________________________________________________