^ 1. וע' חזון איש יו"ד סי' קמ"ב ס"ק ד' בדעת הרמב"ם דאסור מדאורייתא, דהוי יד ל"קונם פי לדיבורי עמך", ודלא כבית מאיר שכתב דזהו מדרבנן.
^ 2. וכ"כ הר"ן ד' ע"ב ד"ה מודרני ממך וכו' דבשאני אוכל לך ליכא מאן דפליג דמיתסר.
^ 3. כוונתו למה שהקשה בביאור הגר"א ס"ק ה' על דברי השו"ע : ואין לומר דהברייתא ס"ל דאי"צ ידים מוכיחות, הא דיוקא דשמואל מ"לך" שייך ג"כ אברייתא. ונראה לבאר דעת השו"ע, שלדעת הר"ן דיוקא דשמואל שייך דוקא אמתני' ולא אברייתא, ומשום שדיוקא דשמואל בנוי על הנחתו שכיון שלא תני פעמים אסור, מתני' חדא קתני, כ"מ בדברי הר"ן ה' ע"א ד"ה אלא, וכתב שם דלא קשיא לשמואל מברייתא, דכיון דפלוגתא דתנאי היא אי ידים שאינן מוכיחות הויין ידים אי לא, איכא למימר דתנא דברייתא ס"ל דהויין ידים, ושמואל דייק ממתני' דלא הויין ידים. וכ"מ בדברי הר"ן ה' ע"ב ד"ה אמר רבא, שכתב דהא ס"ל לשמואל דמתני' חדא קתני, ולפיכך הוצרך הר"ן לבאר אמאי במודרני ממך שאני אוכל, בלא לך, הוי יד שאינו מוכיח. וכן דעת ה רא" ש בפסקיו, שלא הביא הך אוקימתא דמסרהב בו שיאכל עמו כדכתב בפירושו בשם הרא"ם בשם ר"ת , ואי מתני' לאו חדא קתני ולא מיירי במסרהב בו, היאך מצינן למימר דבשאני אוכל, בלא לך, יחשב לשון נדר, הא לא ידעינן מאי קאמר ולמאן קאמר, אלא יסוד שיטת הר"ן והרא"ש דמתני' חדא קתני.
^ 4. ידות נדרים סי' ר"ו, יד יוסף ס"ק ג'.
^ 5. וכן צ"ל לדעת הר"ן , ראה דבריו ה' ע"א ד"ה אלא, שם עמ' ב', ביאור ההבדל בין ההוה אמינא למסקנא.
^ 6. וסיים הרא"ש : ומיהו, כיון דהאידנא מרגלא בפומא דאינשי למנדר בהאי לישנא, אין להקל להם וצריך התרה, כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים, וכ"כ בשו"ע סי' ר"ו ס"ה.
^ 7. רבינו ירוחם בספרו תולדות אדם וחוה נתיב י"ד תחלת ח"ג, הובאו דבריו בקרבן נתנאל סי' ב' ס"ק ז' ובש"ך סי' ר"ו ס"ק ב'.
^ 8. וע' תוס' ה' ע"ב ד"ה ליתני והרא"ש בפירושו שם, שלדעת התוס' והרא"ש בפירושו, "שאני אוכל לך" לבד, בלא "מודרני ממך", הוא יד המוכיח כאשר מסרהב בו שיאכל אצלו. אבל אין כן דעת ה ר"ן שם ד"ה אמר רבא, אלא ס"ל שלשון "שאני אוכל לך" הוא יד שאינו מוכיח, וכ"כ הרא"ש בפסקיו, אלא שהר"ן לית ליה הך אוקימתא שמסרהב בו שיאכל אצלו שכתבו התוס' והרא"ש בפירושו. והרא"ש בפסקיו, כמו הר"ן בפירושו, לא הזכיר אוקימתא זו.