- הלכה מחשבה ומוסר
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
139
" וַיַּעֲמִידֶהָ* לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם " (תהלים קה, י) – הַחֹק הַמֻּטְבָּע* בְּעֶצֶם הַדָּבָר הַמִּתְהַוֶּה, הוּא נוֹתֵן לוֹ אֶת הַבִּטְחָה שֶׁל הָעֲמִידָה הַתְּדִירִית*, שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בְּדָבָר עַצְמִי, שֶׁהוּא יוֹתֵר אֵיתָן מֵהַקֶּשֶׁר שֶׁל דָּבָר מִקְרִי.
אֶת קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּסְגֻלּוֹתֶיהָ הַפְּנִימִיּוֹת, הִתְאִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַטֶּבַע הָרוּחָנִי הָעַצְמִי הַיְסוֹדִי שֶׁל הָאֻמָּה. וּתְכוּנַת הַטֶּבַע הַקַּיָּם נֶחְתְּמָה בָּזֶה בִּיסוֹד הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אַב הָאֻמָּה הַפְּרָטִי, הַמְיֻחָד לָהּ בְּלֹא שִׁתּוּף שֶׁל אֲחֵרִים* כְּלָל, זֶהוּ יַעֲקֹב. וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק.
זֹאת הַשְּׁבוּעָה*, הַמְקֻשֶּׁרֶת עִם הָאָרֶץ, נֶעֶשְׂתָה לִתְכוּנָה עַצְמִית קְבוּעָה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁמִּמֶּנּוּ עָבַר הַדָּבָר, בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת, לִהְיוֹת קֶשֶׁר נִצְחִי לָאֻמָּה כֻּלָּהּ, לְיִשְׂרָאֵל, עִם אֶרֶץ חֶמְדָּתוֹ, אֲשֶׁר אַהֲבַת נֶצַח אֵלֶיהָ חֲרוּתָה עַל לוּחַ לִבָּם, אֲשֶׁר לַעֲדֵי עַד הִיא קַיֶּמֶת ליִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם.
ההתאמה לכלל ולפרט

מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
33 - ארץ ישראל חלק ב'
34 - ארץ ישראל חלק ג'
35 - ארץ ישראל חלק ד'
טען עוד
וְהַהַתְאָמָה הִיא כָּל כָּךְ מְדֻיֶּקֶת, עַד שֶׁאֲפִלּוּ הַמִּדָּה וְהַשִּׁעוּר שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בֵּין בִּכְלָלוּתָהּ וּבֵין בְּיַחַס לְהַמַּגִּיעַ מִמֶּנָּה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, לְכָל הַדּוֹרוֹת וּלְכָל הַזְּמַנִּים, הַכֹּל הוּא מַתְאִים בַּכִּוּוּן הָעֶלְיוֹן מִיַּד ד' נוֹתֵן אֶרֶץ חֶמְדָּתוֹ לְעַם קָדְשׁוֹ.
וְזֹאת הִיא הָאִמְרָה הַקְּדוֹשָׁה, הָאֲמוּרָה כָּאן, לֵאמֹר, הַמַּתְחִילָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד וּפְרָטִי, לְךָ אֶתֵּן אֶרֶץ כְּנָעַן, וּמְסַיֶּמֶת בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְכוֹלֶלֶת בְּתוֹךְ זֶה גַּם כֵּן אֶת הַקִּשּׁוּר הַנִּצְחִי מִצַּד אֶחָד, וְאֶת הַתְּכוּנָה הַמְּדוּדָה*, בְּיַחַשׂ לְהַשִּׁעוּר הַמְפֹרָט וְהַכְּלָלִי מִצַּד הַשֵּׁנִי, חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם, שִׁעוּר מָדוּד, "חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים" (תהלים טז, ו), וְקֶשֶׁר נִצְחִי לַעֲדֵי עַד, "נַחֲלָה שֶׁאֵין לָהּ הֶפְסֵק" (ר"ה י"ב) "אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי" (שם). חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם.
(עולת ראיה א עמ' רג)
___________________________________
וַיַּעֲמִידֶהָ וכו' – הארץ הובטחה בברית ליעקב אבינו. הַחֹק הַמֻּטְבָּע – תכונה שקבועה בדבר מסוים כתכונה עיקרית ומהותית. הָעֲמִידָה הַתְּדִירִית – קיום קבוע ונצחי. הַמְיֻחָד לָהּ בְּלֹא שִׁתּוּף שֶׁל אֲחֵרִים – יעקב, כל בניו שייכים לעם ישראל, בשונה מאברהם ויצחק שנולדו מהם ישמעאל ועשיו. זֹאת הַשְּׁבוּעָה וכו' – שבועת ה' ליעקב: "לך אתננה ולזרעך" אינה הבטחה בלבד אלא מחוללת את טבע הקשר בין ישראל לארץ. הַמְּדוּדָה – המפורטת בדיוק מרבי.
ביאורים
יש חוקים בעולם הטבע ויש גם חוקים בעולם הרוח. החוק יוצר לנו כללים ומכתיב לנו איך להתנהג בלי יכולת להתנגד או לשנות אותו. אין אפשרות לשלוח יד לאש בלי להינזק, או לרחף באוויר בלי ליפול. ובדיוק באותה מידה, גם לעם ישראל אין אפשרות להיפרד מארץ ישראל. הקשר בין העם לארצו הוא חוק. הוא לא נוצר באופן טבעי כתוצאה מהמגורים במקום וההתרגלות לאקלים, זו הסיבה לכך שהקשר חזק הרבה יותר ואינו ניתן להפרה.
מדוע ה' קבע חוק כזה? מהסיבה שיש לעם ישראל שליחות עליונה: הבאת הקדושה אל העולם הזה. בלי ארץ ישראל הוא אינו יכול למלא שליחות זו. הארץ היא הכרחית, ואסור שתהיה אפשרות לוותר עליה. החוק הזה עיצב את ארץ ישראל בהתאמה מדויקת אל התכונות והאופי של עם ישראל. הוא שואב ממנה את היכולת לממש את האיכויות המיוחדות שלו, ולגלות את הכוחות הרוחניים הגנוזים בו. הקשר ביניהם נחקק לראשונה באישיות של יעקב אבינו, שממנו נוצר בפועל עם ישראל דרך השבטים. החל מיעקב, החוק הזה נקבע בַּגֵנִים הישראליים, והוא עובר בתורשה מדור לדור. לכל אורך ההיסטוריה: גם כאשר העם היה בארצו, וגם כאשר היה בגלות הוא תמיד הרגיש בבית רק בארץ ישראל.
ארץ ישראל היתה ותהיה תמיד רלוונטית. הניסיונות וההתמודדויות שיש לעם ישראל משתנים בכל תקופה, אבל תמיד ארץ ישראל מעניקה לו את החוסן והעוצמה לבטא את עצמו ולפעול כמו שצריך. ההתאמה בין העם לארצו היא עד כדי כך מדויקת שהיא משפיעה לא רק על העם בכללו, אלא גם על כל אחד באופן אישי. זה לא משנה אם הייעוד שלך הוא להיות רופא או קבלן, רב או מהנדס, עבודת ה' שלך בכל תחום תהיה משמעותית יותר, כשהיא תהיה בארץ ישראל.
הרחבות
•מקום מיוחד לכל פרט
וְעִם זֶה הִיא מַתְאִימָה גַּם כֵּן לְחַיֵּיהֶם שֶׁל כָּל הַפְּרָטִים. הרב קוק כותב שההתאמה בין ארץ ישראל לעם ישראל אינה רק לכלל עם ישראל, אלא לכל יחיד ויחיד.
הרב קוק במכתב לדודו, מסביר כיצד יתכן שחלק מגדולי ישראל בחרו לשבת בערים אחרות (חברון, טבריה וכו') ולא בירושלים: "ועל גדולי הצדיקים אין להקשות כלל מדוע בחרו בשארי ערי הקודש, אפילו אם היו יכולים לשבת בירושלים, שבודאי כל עיר ומקום שבארץ הקודש יש לו שורש ובחינה בקדושה בפני עצמה ... על כן אף על פי שירושלים חביבה מאוד, וקדושתה כוללת בכללות, וישובה קודם לכל, מכל מקום, כל אחד שהשיג על פי פרטיות שורש נשמתו, שהוא שייך לקדושה המיוחדת הפרטית השייכת לאותה העיר , היה קובע בה דירתו..." [אגרות הראיה א, לט]. לפי דבריו, לכל פרט יש מקום מיוחד בארץ שמתאים לו. וכמו שלארץ ישראל ישנה קדושה שמתאימה לכלל ישראל, כך גם לכל מקום בארץ ישנה קדושה מסוימת שמתאימה לאנשים מסוימים. לכן ישנם צדיקים שבחרו לגור במקומות אחרים ולא בירושלים. המקום בו הם בחרו לגור התאים יותר לאישיותם ולתכונותיהם המיוחדות.
גם הרב צבי יהודה קוק כותב דברים מעין אלו: "כשם שקיימת הסתעפות בתוך כללות האומה – כך היא קיימת בתוך ארץ ישראל. אנחנו עם, וכל עם יש לו ארץ. "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". חלקי הארץ השונים מתאימים לחלקי העם השונים..." [שיחות לספר בראשית 407]. זו הסיבה שכל שבט קיבל נחלה נפרדת. חלקת הארץ הזו התאימה יותר לתכונותיו ולמהותו הפנימית.
שאלות לדיון
כיצד יכולה ארץ גשמית להשפיע על חיי הרוח של עם?
מדוע כל כך חשוב להדגיש שארץ ישראל מתאימה גם לכל פרט? מדוע לא מספיקה העובדה שהיא מתאימה לכלל?

ארץ ישראל חלק ה'
כ"ב סיוון תשע"ד
בשביל הנשמה | כ"ב סיוון תשע"ד

שמחה ועצבות חלק ד'
ג' תמוז תשע"ז
בשביל הנשמה | ג' תמוז תשע"ז

אמונה חלק ג'
ו' סיוון תשע"ד
בשביל הנשמה | ו' סיוון תשע"ד

חינוך חלק י"ח
א' אב תשע"ז
בשביל הנשמה | א' אב תשע"ז
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר לפנות למקובלים?
איך נראית נקמה יהודית?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
ללמוד להתייחס
לקום מהתחתית של התחתית