פרשת ניצבים וילך תשע"ד | הרב דב בערל וויין | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
נצבים

קטגוריה משנית

518

2 דק' קריאה

פרשת השבוע היא סיום הולם לשנה שעומדת להסתיים. בסוף חייו הארוכים ואחרי עשרות שנים בשירות בני ישראל, משה מחדש את הברית בין הקב"ה לעם ישראל. הוא מבהיר לדור החדש שעומד לפניו, דור שלא היה חלק מהחוויה של עבדות מצרים וגם לא היה נוכח ברגע ההתגלות בהר סיני, שהברית ההיא שנכרתה בין הקב"ה לעם היהודי עדיין בתוקף ומכריז שתישאר בתוקף גם בעתיד, עד קץ כל הדורות.
את הברית הזאת אי אפשר לבטל או לשנות וגם אי אפשר להתעלם ממנה. היא הבסיס לכל החיים היהודיים והיא חוט השני בהיסטוריה היהודית. משה מודה שיהיו אירועים בסיפורו של העם היהודי שיהיו אכזריים, בלתי מוסברים ובלתי הגיוניים. כפי שהוא מנסח זאת, יהיו הרבה "נסתרות" שהעם היהודי יצטרך לחוות.
הוא לא מציע שום פיתרון פשוט לאירועים האלה, חוץ מלומר שהם קשורים איכשהו לניסיונות של חלקים בעם היהודי לבטל את הברית ולהתעלם מהשלכותיה. החלק של "הנסתרות" בברית שייך לאלוהים. החלק של "הנגלות" בברית – המחויבות למצוות התורה ולחיים יהודיים – שייך לעם ישראל ונוגע לכל דורותיו בכל מקום שבו יהיו. העם היהודי והמדינה היהודית תמיד יישפטו לפי טיב היחסים שלהם עם ברית הנצח הזאת.
עצם קיומה של הברית הזאת הביא לעם ישראל הרבה ייסורים וחרדה במשך אלפי שנים. שאר אומות העולם נוטרות לנו טינה בגלל היחסים המיוחדים שלנו עם בורא עולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בברית. הרבה הוגים יהודים מייחסים את האנטישמיות, על כל צורותיה האלימות וגם הפחות מרושעות, לקנאה בברית הכרותה בין הקב"ה לעם היהודי.
למרות זאת, הברית נותרה לבה של הזהות היהודית בכל הדורות. עצם הידיעה על קיומה בנתה עם יהודי עקשן – עם נחישות לשמור על אמונתו ולקיים את אורח חייו על אף היותו מיעוט קטן ונרדף בעולם שמונה מיליארדי אנשים. התורה עצמה היא התגלמות הברית הזאת. היא מציגה את תנאיה ופרטיה, ולימוד התורה מסייע לנסח את אורח החיים שהיא תובעת מהיהודים לחיות.
מסיבה זו דורשת התורה שנכיר את הברית ונלמד אותה בשכבנו ובקומנו, בלכתנו בדרך ובשבתנו בבית – בכל זמן ובכל מקום. לדאבון הלב, היו ועדיין יש בקרבנו אנשים שרוצים להתנער מהברית ומהמחויבות שנלווית אליה ורק להשתלב בחברה הכללית שסביבם.
הקב"ה הזהיר אותנו לא פעם שהוא לא יניח לזה לקרות. ההיסטוריה היהודית כולה מלמדת אותנו על כוחה ונצחיותה של הברית הגדולה הזאת. בשנה הבאה עלינו לטובה, עלינו לחדש בנחישות את הברית בלבנו, בנפשנו ובמעשינו כדי שנתברך בשנה של בריאות, הצלחה ושלווה.