סודה של האבן הגדולה | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
ויצא

קטגוריה משנית

1175

3 דק' קריאה

שעת לילה מאוחרת. דומיה פרושה על פני כל היקום. כל האנשים נמים את שנתם בשלווה.
בעצם, לא כולם. משפחה אחת וצדיק אחד לא עוצמים עין כל הלילה. השינה מהם והלאה. הצדיק הוא רבי רפאל מברשד, מלאך האמת עלי אדמות.
ומעשה שהיה כך היה. יהודי אחד הבריח סחורות אסורות ללא ששילם עליהם מכס. יום אחד, גילתה המשטרה את מעשיו והעמידה אותו למשפט. במהלך המשפט, הכחיש הנאשם את המיוחס לו, וכדי לחזק את דבריו, הסכים להישבע על העניין.
השופט שפקפק בדברי הנאשם, גזר את דינו למוות, אך סייג את גזר דינו בתנאי מיוחד. וזה היה תנאו - אם יסכימו שני גדולי ישראל שבמדינתנו, רבי משה מסוורן ורבי רפאל מברשד, להעיד שהנאשם חף מפשע, אזכהו בדין.
נסעו בני משפחת הנאשם לרבי משה מסוורן, וביקשוהו להעיד לטובת אביהם ולהצילו ממוות. רבי משה הבין שיתכן שהעדות היא עדות שקר, אך עשה את החשבון ההלכתי הפשוט, שהיהודי אינו חייב מוות מדין תורה, ולפיכך – פיקוח נפשו דוחה את כל התורה כולה, והסכים להעיד.
המשיכו בני המשפחה למעונו של רבי רפאל מברשד, אך כאן נתקלו בבעיה קשה. מידתו המיוחדת של רבי רפאל הייתה מידת האמת. גם רבי רפאל ידע שעל פי ההלכה מחובתו לשקר בשביל פיקוח נפש, אך מצד שני עמדה... מידת האמת. המידה עליה מסר נפשו כל חייו, וכיצד ישקר? נקרע רבי רפאל מבפנים, ולא יכול היה להכריע.
והנה, הגיע הלילה הגורלי. אם לא יעיד רבי רפאל לטובת הנאשם, יבוצע למחרת גזר הדין. ליד דלת חדרו של רבי רפאל, התקבצו ובאו בני משפחת הנאשם. בכו בני המשפחה כל אותו הלילה מבחוץ, ורבי רפאל בכה מבפנים.
ובהאיר הבוקר, באו תלמידיו של רבי רפאל להוליכו לתפילת שחרית, וגילו ש... מלאך האמת התעלה לעולם שכולו אמת...
סיפור מיוחד על חשיבותה של מידת האמת. טוב שיש בעולם אנשים גדולים כאלו, המסמנים לכולנו פסגה ומטרה. ובכל זאת, לא לחינם מלאך אמת כזה מתעלה לשמי מרומים. בעולם הזה, האמת מפלסת את דרכה, כפי שהורתה לנו ההלכה הפסוקה, וכדרכו של רבי משה מסוורן, מתוך איזון עם מצוות ומידות נוספות. יתכן, שבעולם השקר, אם מישהו נוקט במידת האמת בצורה בלעדית, השקרנים שמסביבו סוחפים את העולם לכיוון של שקר, והעולם כולו שוקע בשקר. לעיתים, 'המשנה מפני השלום' ועוד, וכפי שמנחה ההלכה, מציל את העולם כולו מדרך של שקר.
כך נהג אבינו יעקב, המצטיין במידת האמת, 'תתן אמת ליעקב'. האמת המורכבת של יעקב מבצבצת באופן מופלא מזוויות שונות בפרשתנו. לדוגמא – יעקב מגיע לחרן, ומוצא שם אבן גדולה על פי הבאר. לשאלתו, מספרים לו רועי הצאן, שרק כשמתאספים כל העדרים גוללים את האבן מהבאר.
בכך, נרמז יעקב לאופיו של המקום אליו הגיע. זהו מקום של רמאים. הם חוששים מגניבות מים, ולכן שמו אבן גדולה, שתחייב את כולם לשאוב מים רק בפיקוח הדדי. אולם, בהמשך הפרשייה, גולל יעקב את האבן, ומשקה את צאן לבן. בכך, התורה רומזת להגעתו של איש האמת למקום. יעקב שובר את הטאבו המקומי, עליו אי אפשר לפקח, שהרי בכוחו לגול את האבן, ובכל זאת – יעקב ישתמש במים רק בצדק ואמת.
והנה, מיד באותה פרשייה, פוגש יעקב את רחל ומספר לה – "כי אחי אביה הוא". על כך שואלת הגמרא – והרי אינו אחי אביה, אלא בן אחות אביה? ועונה, שאמר יעקב לרחל שהוא אחיו של לבן ברמאות. שאלה רחל – האם מותר לצדיקים ללכת ברמאות? ועל כך ענה יעקב – במצבים מסויימים, כן. עם עיקש תתפתל.
בעקבות זאת – מסר יעקב לרחל את הסימנים, כדי להתחכם עם לבן, ולסכל את רמאותו. אך ברגע הקריטי – בחרה רחל לוותר, וכך נצמדה רחל לאמת המוחלטת שלה, אך רמאותו של לבן 'ניצחה' כביכול.
לעומתה, לאה הציגה עצמה כל הלילה כרחל. ובהגיע הבוקר, כשהטיח בה יעקב – 'רמאית בת רמאי', ענתה לו לאה – אני תלמידה שלך. גם אתה, כשאביך שאלך אם אתה עשיו, ענית לו – 'אנוכי עשיו בכורך'.
וכך נבנה עם ישראל משתי הגישות – גישת רחל וגישת יעקב ולאה. ומבחינה זו, לאה התאימה יותר ליעקב, ולכן נקברה עימו.
עלינו למצוא את הדרך, לחתור לאמת, ולהצליח להביא את העולם אליה בדרך המיטבית. 'והאמת והשלום אהבו'.