149
פֶּרֶק חֲמִישִׁיברכת הזימון | |
החייבים בברכת המזון | |
א נָשִׁים וַעֲבָדִים חַיָּבִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. וְסָפֵק יֵשׁ בַּדָּבָר אִם הֵן חַיָּבִין מִן הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהּ זְמַן, אוֹ אֵינָן חַיָּבִין מִן הַתּוֹרָה; לְפִיכָךְ אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַגְּדוֹלִים יְדֵי חוֹבָתָן. אֲבָל הַקְּטַנִּים חַיָּבִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּדֵי לְחַנְּכָן בַּמִּצְווֹת*. | א עֲבָדִים - עבדים כנעניים [=גויים] שהוטבלו לעבדות חייבים במצוות שהנשים חייבות בהן (חגיגה ב,א). לְפִי שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהּ זְמַן - באופן כללי: כל מצוַת עשה שקבוע לה זמן - הנשים פטורות ממנה (עבודה זרה יב,ג). לְפִיכָךְ - ראה לעיל א,יא. בַּמִּצְווֹת* - בכ"י א' אין מילה זו. |
ברכת הזימון | |
ב שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ פַּת כְּאֶחָד - חַיָּבִין לְבָרֵךְ 'בִּרְכַּת הַזִּמּוּן' קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְאֵי זוֹ הִיא בִּרְכַּת הַזִּמּוּן? אִם הָיוּ הָאוֹכְלִין מִשְּׁלשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה - מְבָרֵךְ הָאֶחָד מֵהֶן, וְאוֹמֵר "נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ", וְהַכֹּל עוֹנִין "בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ", וְהוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר "בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ", ג וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל וְאוֹמֵר "בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן...", עַד שֶׁגּוֹמֵר אַרְבַּע הַבְּרָכוֹת, וְהֵן עוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. | ב כְּאֶחָד - נאספו לאכול יחד (ראה לעיל א,יב). ג וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל וְאוֹמֵר - שברכת המזון היא התחלה חדשה, ואם הוצרך אחד מן הסועדים לצאת, יוצא לאחר ברכת הזימון, ויוכל לברך אחר כך לעצמו ברכת המזון (ראה להלן יג). וְהֵן עוֹנִין אָמֵן - גם מי שיצא ידי חובתו בשמיעת הברכה כולה, צריך לענות אמן (א,יג יד). |
ד הָיוּ הָאוֹכְלִין מֵעֲשָׂרָה וּלְמַעְלָה - מְזַמְּנִין בַּשֵּׁם. כֵּיצַד? הַמְּבָרֵךְ אוֹמֵר "נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ", וְהֵן עוֹנִין "בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ", וְהוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר "בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ", וּמַתְחִיל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. | |
ה הַסּוֹעֵד בְּבֵית חֲתָנִים, מִשֶּׁיַּתְחִילוּ לְהִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי סְעוּדַת נִשּׂוּאִין וְלַהֲכִינָהּ וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם אַחַר הַנִּשּׂוּאִין, מְבָרֵךְ "נְבָרֵךְ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ", וְהֵן עוֹנִין "בָּרוּךְ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ"*. וְאִם הָיוּ עֲשָׂרָה - מְבָרֵךְ "נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ, שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ", וְהֵם עוֹנִין "בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ"*. וְכֵן סְעוּדָה שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָהּ אַחַר הַנִּשּׂוּאִין מֵחֲמַת הַנִּשּׂוּאִין עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ - מְבָרֵךְ 'שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ'. | ה בְּבֵית חֲתָנִים - ראה לעיל ביאור ב,ט. וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ* - בכ"י ק' בשני המקומות "וְהוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר... חָיִינוּ". מֵחֲמַת הַנִּשּׂוּאִין - שהסעודה היא לשמחת הנישואין. |
החייבים בברכת הזימון | |
ז נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים - אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶן, אֲבָל מְזַמְּנִין לְעַצְמָן. וְלֹא תְּהֵא חֲבוּרָה שֶׁלְּנָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, מִפְּנֵי הַפְּרִיצוּת, אֶלָּא נָשִׁים לְעַצְמָן אוֹ עֲבָדִים לְעַצְמָן אוֹ קְטַנִּים לְעַצְמָן; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְזַמְּנוּ בַּשֵּׁם. אַנְדְּרֹגִינֹס מְזַמֵּן לְמִינוֹ, וְאֵינוֹ מְזַמֵּן לֹא לַנָּשִׁים וְלֹא לָאֲנָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. וְהַטֻּמְטוּם אֵינוֹ מְזַמֵּן כְּלָל. קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין - מְזַמְּנִין עָלָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא כְּבֶן שֶׁבַע כְּבֶן שְׁמוֹנֶה, וּמִצְטָרֵף בֵּין לְמִנְיַן שְׁלשָׁה בֵּין לְמִנְיַן עֲשָׂרָה לְזַמֵּן עָלָיו. וְהַנָּכְרִי - אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו. | ז מִפְּנֵי הַפְּרִיצוּת - בעריות. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְזַמְּנוּ בַּשֵּׁם - משום שכל דבר שבקדושה צריך להיעשות בעשרה גדולים בני חורין (תפילה ח,ו). אַנְדְּרֹגִינֹס - מי שנולד עם אברי זכרות ונקבות כאחת (אישות ב,כד). בכ"י הרמב"ם (על משנה ביכורים א,ה) מנוקד אנדרָגינָס. מְזַמֵּן לְמִינוֹ - כיוון שחיובם בזימון וברכת המזון שווה. טֻמְטוּם - מי שאברי המין שלו מחופים בקרום עור, ואין ידוע אם הוא זכר או נקבה, כל זמן שלא נקרע הקרום (אישות ב,כה). אֵינוֹ מְזַמֵּן כְּלָל - אף לבני מינו, משום שייתכן שייקרע בשר כל אחד מהם ויימצא שהשומע זכר והמברך נקבה, שאינה מוציאה אותו ידי חובה (שופר ב,ב). הטומטום - ספק במציאות, ואינו כמו האנדרוגינוס, שהספק בו הוא בדין ההתייחסות אליו. |
ח אֵין מְזַמְּנִין אֶלָּא עַל מִי שֶׁאָכַל מִכַּזַּיִת פַּת וָמַעְלָה. שִׁבְעָה שֶׁאָכְלוּ פַּת, וּשְׁלשָׁה אָכְלוּ עִמָּהֶן יָרָק אוֹ צִיר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה - מִצְטָרְפִין לְזִמּוּן בַּשֵּׁם, וְהוּא שֶׁיְּהֵא הַמְּבָרֵךְ מֵאוֹכְלֵי הַפַּת. אֲבָל שִׁשָּׁה שֶׁאָכְלוּ פַּת וְאַרְבָּעָה יָרָק - אֵין מִצְטָרְפִין, עַד שֶׁיִּהְיוּ אוֹכְלֵי הַפַּת רֹב הַנִּכָּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּעֲשָׂרָה. אֲבָל שְׁלשָׁה - צָרִיךְ שֶׁיֹּאכַל כָּל אֶחָד מֵהֶן כַּזַּיִת פַּת וְאַחַר כָּךְ מְזַמְּנִין. | ח כַּזַּיִת - מידת נפח של זית בינוני (ראה נספח מידות ומשקלות). צִיר - נוזל הכבישה של דגים והנוזל המתמצה מדגים כבושים או מלוחים (פה"מ: תרומות י,ח; כיפורים ח,ב). |
הצטרפות לזימון | |
ט שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ וְגָמְרוּ מִלֶּאֱכֹל, וּבָא שְׁלִישִׁי וְאָכַל - אִם יְכוֹלִין לֶאֱכֹל עִמּוֹ כָּל שֶׁהוּא אֲפִלּוּ מִשְּׁאָר אֹכָלִין, מִצְטָרֵף עִמָּהֶן. וְחָכָם גָּדוֹל שֶׁבַּמְסֻבִּין - הוּא שֶׁמְּבָרֵךְ לְכֻלָּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא בָּאַחֲרוֹנָה. | ט וְחָכָם גָּדוֹל - ואחריו במעלה: הכהן (כלי המקדש ד,ב; מתנות עניים ח,יח). שֶׁבַּמְּסֻבִּין - הסועדים. שֶׁמְּבָרֵךְ לְכֻלָּן - וגם מזמן. |
י שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד - אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק, וְכֵן אַרְבָּעָה, וְכֵן חֲמִשָּׁה. שִׁשָּׁה - יֵשׁ לָהֶן לֵחָלֵק, עַד עֲשָׂרָה. עֲשָׂרָה - אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק, עַד שֶׁיְּהוּ עֶשְׂרִים. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּחָלְקוּ וְתִהְיֶה בִּרְכַּת הַזִּמּוּן לְכָל חֵלֶק וָחֵלֶק כְּזִמּוּן הַכֹּל - יֵשׁ לָהֶם לֵחָלֵק. | י כְּאֶחָד - ביחד. אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק - כדי שלא יפסידו את הזימון. יֵשׁ לָהֶן - מותר להם. |
השומע זימון ולא אכל | |
יז הַנִּכְנָס אֵצֶל אֲחֵרִים וּמְצָאָן מְבָרְכִין בִּרְכַּת הַזִּמּוּן: אִם מָצָא הַמְּבָרֵךְ אוֹמֵר "נְבָרֵךְ..." - הוּא עוֹנֶה אַחֲרָיו "בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ"; וְאִם מָצָא הָאוֹכְלִים עוֹנִין "בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ..." - הוּא עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן "אָמֵן". | יז אֵצֶל אֲחֵרִים - שלא אכל עמהם. נְבָרֵךְ וכו' - 'נברך שאכלנו משלו'. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
rambam4u@gmail.com
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
איך עושים קידוש?