174
הַסִּבָּה הַשְּׁנִיָּה אֲשֶׁר בָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיִשְׂרָאֵל, 1 אֲשֶׁר לֹא הָיָה תְּמוּרָה וְשִׁנּוּי לְאוֹתָהּ סִבָּה, כִּי כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת 2 הָרִבּוּי מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּאן 3 עָלוּל שֶׁהוּא רִאשׁוֹן, וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ כָּאן עָלוּל רִאשׁוֹן אָז 4 יֵשׁ כָּאן תּוֹסֶפֶת עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ זֶה לְמַעְלָה בַּאֲרִיכוּת. וְהָרִאשׁוֹן הַזֶּה הֵם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה, דִּכְתִיב (ירמיהו ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. וּמִפְּנֵי זֶה בָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּאֻמָּה הַזֹּאת, 5 וּלְדָבָר זֶה אֵין לוֹ בִּטּוּל כְּלָל.
לעילה יש עלול מיוחד
וְעוֹד, כִּי מִצַּד שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ 6 עִלָּה וּפוֹעֵל, וְאֵין עִלָּה בְּלֹא עָלוּל, וְאַף כִּי 7 כָּל הַנִּמְצָאִים הֵם עֲלוּלִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, הִנֵּה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם עֲלוּלִים 8 מִן אֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הֵם עַם אֶחָד גַּם כֵּן, כִּי 9 רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הֶעָלוּל עָלוּל מְיֻחָד, כְּמוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עִלָּה מְיֻחָד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וְהֶעָלוּל הַזֶּה הָאֻמָּה שֶׁבָּחַר בָּהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמִזֶּה תּוּכַל לָדַעַת וּלְהָבִין כִּי דָּבָר זֶה שֶׁבָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל מְחֻיָּב מִצַּד הָעִלָּה. וְאִם יֹאמַר הָאוֹמֵר, כִּי דָּבָר זֶה הָיָה לוֹ בִּטּוּל וַהֲסָרָה מִצַּד הַחֵטְא אֲשֶׁר הָיָה בְּיִשְׂרָאֵל, דָּבָר זֶה אֵינוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהָיָה הַבְּחִירָה מִצַּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא הָעִלָּה, אֵין בִּטּוּל לְדָבָר זֶה מִצַּד חֵטְא הֶעָלוּל כְּלָל.
________________________________
הסיבה השניה לבחירת הקב"ה בישראל, 1 סיבה אשר לא יתכן בה שינוי או החלפה, יסודה במה שבארנו למעלה. הבהרנו כי 2 הריבוי אותו אנו מוצאים בעולם יוצא מה', ע"י בריאת 3 נברא אחד שהוא הראשית. לאחר שנבראה הראשית, מכיוון שהיא חסרה, 4 הרי שלהשלמתה יש צורך בתוספת לבריאה, כמו שבארנו דבר זה למעלה באריכות. הראשית הזו הם ישראל, כמו שהתבאר, שנאמר: קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. זוהי סיבת הבחירה בישראל, 5 ולסיבה זו לא יתכן בטול כלל.
ועוד יש לומר בהסבר סיבה זו, מכיוון שהקב"ה הוא 6 הבורא, והוא הסיבה הפועלת את המציאות, ואם לא היו נבראים לא היה בורא, לכן צריכה להיות בריאה הנבראת ממנו. ואף 7 שכל הנבראים נבראו מהבורא, כבר בארנו שיש הבדל בין הנבראים, שיש בהם בריאה אחת מיוחדת שנבראה 8 ממציאותו האמיתית המוחלטת של הקב"ה, והם ישראל שהם עם אחד, כמו שהוא אחד, כי 9 מי שנברא ממציאותו האמיתית צריך להיות בדמיון אליו, כמו שהוא מיוחד גם הנברא הזה צריך להיות מיוחד, כמו שהתבאר למעלה. מעניין זה תדע ותבין, כי בחירת ישראל מחויבת מצד הבורא. ואם יאמר האומר כי לבחירה זו יתכן ביטול או סילוק מפאת חטאים של עם ישראל, דבר זה אינו נכון, כיוון שהבחירה הייתה מצד הקב"ה, שהוא הבורא, ואין החטא של הנברא מבטל את הבחירה, שהיא מצד הבורא.
ביאורים
המהר"ל ממשיך לבסס ולהרחיב את עניין הבחירה בעם ישראל. ביסודה של בריאת העולם, אמורה הייתה להיות מציאות אחת שהיא זו שמשתלשלת מהבורא והיא הגרעין המרכזי של העולם. מתוך אותו גרעין מרכזי נבנים שאר הדברים שבעולם העומדים מסביב לאותו גרעין והם נחשבים 'תוספת' אליו. ממילא בחירת הקב"ה בעם ישראל עומדת בבסיסו של העולם, וכמו שבכל דבר אי אפשר לקחת את הבסיס שמכוחו הוא חי ואותו הוא מחיה, כך גם בעולם אין שום אפשרות לביטול הבחירה בעם ישראל, אפילו אם הם יחטאו.
המהר"ל מוסיף נדבך עמוק נוסף. כדי שהקב"ה יהיה 'בורא' צריך שיהיו 'נבראים', ולכן צריך שיהיו בני אדם בעולם שהם יהיו ברואיו של הבורא. מי ראוי לשאת בתפקיד גדול זה? דווקא עם שהוא 'גוי אחד' מתאים להיות אותו נברא של הקב"ה שהוא ה' אחד. מסיבה זו למרות שכל הנמצאים נוצרו מכוחו של הקב"ה, בריאתו של עם ישראל היא בריאה מיוחדת, וקיים קשר מיוחד ומהותי בין הבורא לבינם, והבחירה בהם היא בחירה מיוחדת שנעשית דווקא מכוחו של הבורא.
הבנה זו מסבירה היטב מדוע גם אם ישראל חטאו אין מקום שהבחירה בהם תופר. אם הבחירה הייתה בישראל מצידם, מצד גודל מעלתם, ניתן היה לומר שבחטאם הם ירדו ממעלתם ויש לבטל את הבחירה בהם. אולם מכיוון שהבחירה היא מצידו של הבורא, שמטרתה שיהיו נבראים שהוא יהיה בוראם, נמצא שכל הבחירה באה דווקא מצידו של הבורא, ולכן לא ייתכן שבשל שינוי בהתנהגות שלהם יהיה שינוי בבחירה שראשיתה בבורא ולא בנבראים.
הרחבות
* אבחנה אינה פירוד
וְאַף כִּי כָּל הַנִּמְצָאִים הֵם עֲלוּלִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, הִנֵּה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. העולם לא נברא באופן חד-גוני, וגם ברב-גוניות שבו יש הבדלי מדרגות. שלא כמו שהיה ניתן לחשוב, הבדלי המדרגות לא מביאים לאי-סדר במציאות, אלא דווקא לשלמות הרמונית, כפי שכתב הרב קוק : "שני קווים (מניעים) עוברים לפנינו בהדרכת הכלל והפרט, קו המבדיל (הרצון להיות בפני עצמו), וקו המחבר". שני מניעים אלו הביאו ל"הבדלת שבט לוי ביִיסוּד (ביצירת) האומה, והבדלת הכהונה מתוכו. בזמנים המאוחרים, הבדלת חברים (תלמידי חכמים) מעמי הארץ, ובכלל הרי הוא התוכן הרחב של הבדלת ישראל מן העמים, ובהרחבה יותר קדומה, הבדלת האדם מכל הבהמה והחיה, על ידי הגדרה של חלקים מיוחדים, תורות ומשאֹת נפש מיוחדות, שבהם עומד עולמו הפנימי האנושי, המתנשא למעלה למעלה. אבל בתוך עמקה של הבדלה זו התחברות והכללה גנוזות הן" [אורות הקודש ב, תלט].
הרב קוק מוצא בהבחנה בין המדרגות השונות "התחברות והכללה". ההסבר הוא שככל שהמדרגה יותר קדושה (כמו האדם ביחס לחי, וישראל ביחס לגויים) יש לה אחריות גדולה יותר על המדרגות הקשורות בה. משל לכך הוא המוח שהוא אמנם איבר קטן, אך תפקידו משמעותי והוא אחראי על תפקוד כל הגוף. אולם לבעלי החיים שאינם מפותחים – אין איבר בקרה מרכזי, וחלקי הבקרה השונים מפוזרים בכל גופם. דווקא הריכוז של המוח, כיחידה קטנה שנבדלת לעצמה, מאפשרת חיים מפותחים. "וזאת היא נחלת ה' בכל דרך הקודש, הפרדה על מנת התחברות" [שם].
לעילוי נשמת איידל בת שלמה ופנינה רחל שניידר ע"ה
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה תמיד יש מחלוקת?
מהי עיקרה של הגאולה?
חכמת התורה ומדעים
הלכות שטיפת כלים בשבת
לקום מהתחתית של התחתית
מה מברכים על פיצה?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
האם מותר לפנות למקובלים?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?

הילולא של רבי מאיר בעל הנס
מתוך "קול צופייך" גיליון 400
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אייר תשס"ז
מנהגי אבלות בספירת העומר
הרב אליעזר מלמד | אייר התשס"א

כיצד ניתן להתיר נדר?
הרב יוסף צבי רימון | אב תשע"ה
