"ערוץ 7" בימי ספירת-העומר | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אברהם בן דוד

3370

2 דק' קריאה

חכמים תיקנו כמה מנהגי אבלות בימים שבין פסח לעצרת, בין חג הפסח לחג השבועות. ובשולחן-ערוך נאמר (אורח-חיים תצג, א): "נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג לעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא. אבל לארס ולקדש, מותר". והאחרונים כתבו: ומותר לעשות סעודת ארוסין אבל לעשות ריקודים ומחולות נהגו איסור, וכל-שכן ריקודין ומחולות של רשות, שודאי יש להיזהר. ועוד כתוב בשולחן-ערוך (סעיף ב): "נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות".
ומה בדבר שמיעת שירים ומנגינות בלא ריקודים ומחולות, אלא שמיעה בלבד? בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים לא נזכר שנהגו איסור. אולם בין חכמי דורנו, יש שכתבו שגם בזה יש לנהוג איסור.

ואכן בשנה הראשונה להקמת "ערוץ 7", התעוררה השאלה כיצד יש לנהוג, האם להמנע מלהשמיע שירים ומנגינות, הווי אומר, להפסיק את שדורי הערוץ בימי הספירה, - שכן תכניות השידורים מבוססות בעיקרן על מנגינות ושירים שבהם משולבים דברי מלל קצרים, - או מפני החשיבות של שידורי הערוץ, גם של הדברים הנאמרים בו וגם של סוג השירים המושמעים בו, - האם בגלל המסר הייחודי של הערוץ השונה מכל רשתות השידור האחרות, אסור להפסיק את שדורי הערוץ לתקופה כה ארוכה, ויש להמשיך ולשדר גם בימי הספירה.
אחרי שיקול דעת מעמיק והתייעצות עם תלמידי-חכמים גדולים, הוחלט שלא להפסיק את השידורים בימי הספירה. במשך השנים, לאחר ש"ערוץ 7" קנה את מקומו בלב קהל גדול של מאזינים, נתברר יותר ויותר עד כמה חשוב ערוץ השידור הזה. כיום ברור הדבר שאי-אפשר לוותר על שדורי הערוץ בימי הספירה. תלמידי-חכמים רבים אינם מבינים מה בכלל השאלה.
אכן כמובן אותם הרוצים להחמיר על עצמם ולהמנע מלשמוע זמר בימי הספירה, ימשיכו במנהגם. בימי הספירה לא ישודרו בערוץ תכניות שירים של ריקודי-עם וכן לא ישודרו "מצעדי הזמירות", החסידי והמזרחי. התוכניות ישתנו בהתאם לאופי הימים, אבל הערוץ ימשיך למלא את שליחותו המיוחדת.

את הימים האלו נהגו לייחד לתיקון המדות, לחיזוק היחס שבין אדם לחבירו, שכן מותם של תלמידי רבי עקיבא נגרם מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. וכדברי התלמוד: "שנים-עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם" ו"כולם מתו מפסח ועד עצרת" (יבמות סב, ב).
האסון הגדול הזה שבו מתו במגפה רעה אלפים רבים של תלמידי רבי עקיבא זיעזע את כל ישראל, ועם ישראל קיבל על עצמו לנהוג אבלות בכל שנה, על-מנת לזכור ולהתבונן עד כמה צריך להיזהר בכבוד הבריות ובכבוד תלמידי-חכמים. יתכן שהם לא נהגו כבוד זה בזה מתוך כוונה לשם-שמים כביכול, מתוך קנאות של יראת-שמים, שכל אחד ביקר את השני על שאינו מדקדק כמותו. לכל קבוצה היה הכשר ובד"ץ לעצמה, כל קבוצה זלזלה בתלמידי-חכמים של הקבוצה האחרת. וכל זה היה כמובן לשם שמים. אך מזה נחרב כל בית-מדרשו של רבי עקיבא, והיה העולם שמם. הלקח ברור: "'ואהבת לרעך כמוך' - רבי עקיבה אומר: זהו כלל גדול בתורה" (ירושלמי נדרים ט, ד).