^ 1 בתשובותיו: או"ח קסג, קצא, יו"ד סוף רלג.
^ 2 או"ח סימן תרפ"ז.
^ 3 רש"י שואל מדוע התעלמה הברייתא מחנוכה, ומתרץ שבזמן שנקבע חנוכה "כבר פסקו הנביאים, אבל בימי מרדכי היו חגי זכריה ומלאכי". יש להבין כוונת תירוצו: מה עדיפות יש בכך שפסקה הנבואה?
^ 4 אגב, אין זה מוסכם שהלל זה נתקן כבר בימי משה.
^ 5 אין צורך לומר שלכתבי הקודש מעמד מיוחד: הם נכתבו ברוח הקודש, אינם מטמאים את הידיים וכו'. המפרשים מסבירים שהנפק"מ שספר נכתב ברוח הקודש היא שהוא ניתן להידרש, אף מעבר לפשוטו.
^ 6 במהלך השיעור הציע הרב אבי סמוטריץ' כיוון תירוץ נוסף: אף שחיוב ההודאה על נס היא דאורייתא, ברור שיש להגדיר מהו נס עליו חל חיוב זה. ומכך שימי מגילת תענית לא נקבעו לימי שמחה חיוביים, אלא רק להמנעות מהספד - רואים שהם לא ענו על הקריטריון של "נס".