- פרשת שבוע ותנ"ך
- וארא
348
לפי הפשט, גם במכת הדם היו מים למצרים, גם אם לא מן היאור: "וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר" (שמות ז', כד; ועיין באבן עזרא שם). אמנם, גם במציאות כזו אי אפשר להחזיק מעמד זמן רב, שהרי היאור הוא מקור המים העיקרי של המצרים. פרט לכך, לפי דרשת חז"ל (המבוססת על פשט הפסוק בשמות ז', יט) כל מקורות המים הפכו לדם, ואפילו מים שהיו בתוך הבתים: "בכל ארץ מצרים – אף במרחצאות ובאמבטאות שבבתים" (רש"י, ז', יט). אם כך השאלה חוזרת – מדוע היה צורך בשאר המכות?
נראה כי מסקנת הדברים היא שיש משמעות למכות יותר מעצם השחרור של עם ישראל ממצרים. המעיין בפסוקים רואה שהתורה חוזרת שוב ושוב על אמירות כגון "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" (שמות ח', יח). מטרת המכות – להראות את השגחת ה' בעולם. המכות נועדו לא רק כדי להעניש את פרעה ולהוציא את בני ישראל ממצרים, אלא גם למען גילוי שם ה' בעולם.
ייתכן שיש משמעות נוספת למכות מצרים, שנגיע אליה מתוך עיון בשאלה נוספת. התורה מתארת איך הקב"ה הכביד את לבו של פרעה. מדוע נענש פרעה? הרי הקב"ה הכביד את לבו והוא לא בחר בכך?
ייתכן ששתי השאלות ששאלנו תלויות זו בזו. ייתכן שלא עשה הקב"ה פעולה ישירה להכבדת לבו של פרעה, אלא גרם לפרעה לחוש שהוא יכול, כביכול, להתנגד לו. תחושה זו נבנתה אצל פרעה באמצעות עשר המכות. הקב"ה הכה את מצרים בדם, משום כך הבטיח פרעה לשחרר את עם ישראל, ובעקבות הבטחתו סרה מכת הדם. לאחר מכן חזר בו פרעה מהבטחתו, כי הרגיש שהוא יכול, כביכול, לפעול כנגד הקב"ה ולהתל בו, כך שבסופו של דבר המכה תוסר. זוהי הכבדת הלב – ההרגשה של פרעה כאילו הוא השולט במצב. ניתן היה להעניש את פרעה משום שהוא חטא ולא הכביד ה' את לבו (שמעתי מהרב יעקב מדן, ומעין זאת ניתן למצוא באברבנאל, שמות ז', ג; ספר העיקרים, מאמר רביעי, כ"ה).
גם במציאות שלנו איננו רואים את השגחת ה' תמיד בצורה בהירה. לו היינו רואים איך הקב"ה מעניש על כל עבירה או נותן שכר על כל מצווה, לא הייתה לנו יכולת בחירה חופשית, ובהכרח היינו עושים את רצון ה'. הקב"ה נותן לנו את האפשרות לפעול כביכול לפי רצוננו, אך אנו צריכים להיזהר שלא נכביד את לבנו – שלא נרגיש כאילו באמת אנחנו עושים כל מה שברצוננו. חופש הבחירה ניתן לנו על מנת שנכיר בכך שחירותנו היא לעשות רצון ה' בעולם.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
איך נראית נקמה יהודית?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?

הלכות ספירת העומר
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן ה'תשס"ב

מנהגי אבלות בספירת העומר
הרב אליעזר מלמד | אייר התשס"א

ואהבת לרעך כמוך - כלל גדול בתורה
לפרשת קדושים
הרב דוד דב לבנון | פרשת קדושים תשס"ב
